מאחורי הקלעים של נס החנוכה: מה יהיה בסופו של העם היהודי?

סיריל ודוריוס נכנסו לטרקלין המהודר. ארגוס ופאבלוס, מפקדי צבא יון, עדיין לא ישבו. הם המתינו בעמידה ושוחחו ביניהם. ברגע שראו את הראשונים קידמו אותם בברכה ובתנועת יד הורו להם לשבת. שני המתייוונים מהקהילה היהודית המתקדמת חשו גאוות מה כשהתיישבו מול כיבוד מפנק ומול פקידי השלטון גבוהים. הם עבדו בשירות המודיעין, וזכו לנקודות זכות רבות במסדרונות השלטון היווני.

"בואו ניגש לעניין. אני מאוכזב מאוד", פתח ארגוס, אחד ממפקדיו הבכירים של אפולוניוס, שר ההגנה.

"אני מבין אותך, אבל תבין, לחלן את היהודים המשיחיים זה תהליך. זה לא מהיום למחר", השיב סיריל, שעדיין לא היה סגור לגמרי עם דרכו המתייוונת.

"זה בדיוק המוקש הגדול, כי אם לא נצליח לרסק את רוח האמונה שלהם, אז נהיה בבעיה. יש לזה השלכות בשדה הקרב. ככול שצבא מתתיהו קטן, כך הוא קוצר עוד ועוד הישגים. יש להם סודות שאנו לא יודעים, והתפקיד שלך הוא לגלות מה עומד מאחורי ההצלחות שלהם".

"ברור. מלחמת המכבים מול צבאות יון זה לא עוד קרב רגיל. הם נלחמים על היקר ביותר בעיניהם, על אפשרות של קיום תורה ומצוות, ומוכנים למסור את נפשם על כך".

"זה לא מעניין אותי כרגע, המצוות והחוקים שלהם, ולא היהדות שלהם. אני רוצה הצלחות. ואין מצב שיון הגדולה, המעצמה הכי בעולם, לא תפיל את חבורת היהודונים הפרימיטיביים האלה".

"אני מאמין שיופייה של התרבות היוונית ינצח. אל תשכח שכבשנו את בית המקדש, ופסלו של אנטיוכוס מפאר את המקום המקודש", המשיך סיריל לרצות את המפקד הזועף.

"אני רוצה שתבהיל מיד לכאן את תכניותיו הגאוניות של יהודה המכבי. הכספים הרבים שמגיעים לכיסכם צריכים להצדיק את המטרה".

"היינו שם. התחפשנו למכבים והגעתי עד לראשים. תאמין לי, אין להם תכניות גאוניות כלל. ואין להם אפילו כלי מלחמה מתקדמים".

"חייב להיות משהו שהם יודעים ועובר לנו מתחת לרדאר. מהו הדבר הזה?".

דוריוס, שישב עד עתה בשקט, ושהניצוץ היהודי שבו עדיין לא כבה, הגיב.

"יש להם אלוקים, והם מתפללים אליו. אולי זו סיבת ההצלחה".

"אתם מבינים למה חשוב לעקוף את החוק? התורה שלהם עומדת לנו לרועץ, והאמונה שלהם היא האסון הגדול שלנו. נצטרך לעשות ועדת חקירה על המחדל החמור", אמר פאבלוס היווני.

"לדעתי צריך להפסיק להזרים להם כספים. הבעיה היא הכספים הקואליציוניים", השיב לו ארגוס.

"אבל הבעיה היא שאי אפשר למכור אותם בכסף".

"צריך לבטל את הפטור ולעשות גיוס כפוי לצבא היווני. צריך שוויון בנטל. שבתי הקברות יהיו מלאים גם בחיילים יהודים, ושגם האימהות של הבחורים התלמודיים המשתמטים לא יוכלו לישון בלילה".

"במגביל יצטרכו להחיל לימודי ליבה בכל מוסדות הלימוד שלהם. מספיק עם הבורות. הגיע הזמן שילמדו שפה זרה, חוץ מארמית. הגיע הזמן שכל ילד יהודי ידע על בוריו את השפה היונית הבינלאומית".

"הקמנו להם בתי תרבות בגטאות הסגורים שלהם, והאולמות נשארו ריקים. איך מוציאים אותם מהחשיכה שלהם?".

לפתע נכנס פאבלוס המשרת, אבל וחפוי ראש.

"ברשותך המפקד, צר לי לבשר את הבשורה המרה. החשמונאים ניצחו, והם כרגע מדליקים את מנורת המקדש בשמן זית זך שמצאו. אנטיוכוס ברח, וחילותיו מתפזרים לכל רוח. צבא יוון בתבוסה מוחצת. הם יצאו מהארץ. קבלתי ידיעה מגבוה שכדאי לנוס ולצאת מארץ יהודה כמה שיותר מהר. סליחה", אמר פאבלוס בקול מייבב ומיהר לחזור לאחוריו ולצאת.

"מה זה הדבר הזה?! איזו בושה ליון המפוארת. אני לא נכנע. נעשה ועדת חקירה על המחדלים ועל הבגידות. אנו נערוף ראשים אם צריך. מי זה שעבד עלינו ונתן ניצחון מוחץ כזה לקומץ דל של יהודים מאובקים?", כעס ארגוס בעלבון.

"אבל מה ועדת חקירה תעזור אם הפסדנו במלחמה?", קרא סיריל בתדהמה.

"ודאי שהיא תעזור. אתה לא זוכר שעשינו מהפיכה שיפוטית? ברגע שהכנסנו את מידת הסבירות לכל נושא, אז כל חוק וכל משפט יעבור פירוש מחודש כלבבנו. הידד! המערכת תדע איך להפוך את ההפסד לניצחון, עם החוק הגאוני של מידת הסבירות. אנו ננצח", ספק ארגוס את ידיו בהנאה וחייך.

"אבל הפסדנו, המפקד". התפלאו סיריס ודוריוס, המתייוונים.

"אתם לא מבינים, הבג"ץ זו ההמצאה הכי מתקדמת שיש. כשכלו כל הקיצין – היא נכנסת לתמונה, ומשנה אותה. היא תקדם את מטרות יון. מה אתם עומדים ונועצים בי עיני עגל? שכחתם שהקמנו את בג"ץ בדיוק למטרה זו? שכחתם את ארגוני הקרן החדשה ליון, את אירגוני הזכויות inn jvp bdc וכו'?

"מה?!?!?" הביטו סיריל ודוריוס אחד על רעהו ולעבר המפקד. "אז גם אנו היהודים בעצם מהונדסים מזרימת הכספים הזו? האם העברת אותנו על דתנו להסיר מאתנו את האמונה, והכל כדי שתהיו מנצחים? ולמגר כך את עם ישראל, ולא ישמע עוד שם השם בעולם?".

"כך בדיוק, צריך למהר ולהפסיק את הניצחון היהודי! המון ארגונים עולמיים מזרימים מיליארדים למטרת העל של מחיקת היהדות".

הפעם היה זה דוריוס שתפס אומץ, פסע עוד 2 צעדים לעבר ארגוס ואמר: "לעולם לא תנצחו אותנו. חשבת שמחקת לי את האמונה, אבל יהודי נשאר יהודי", אמר בנחישות. "אענה לך כמו שיהודי עונה. אתה וכל בני עמך הפסדתם במלחמה. לכל התרבות שלכם והפילוסופיה שאתם גאים בה לא יישאר זכר. עם ישראל הוא עם הנצח. אתם תיעלמו מהמפה כמו מלכות מצרים וכמו מלכות פרס, וכמו מלכויות אחרות שיעלו וייעלמו".

"ידענו שאלוקיכם שומע תפילה ומציל אתכם מעל הטבע כמו קריעת ים סוף, גזרות המן וכו' וכעת שוב. ברור שעם ניסים כאלה ידינו על התחתונה. לכן דאגנו להקים ארגוני צדקה, אירגוני זכויות נשים, בצלם, הקרן החדשה. הם יידעו איך להפיל אתכם. זה הפתרון היחיד שנשאר. יש לי סבלנות. אם לא עכשיו, עוד ניפגש בעתיד".

"יש עוד סוד אחד שאתה לא יודע. העם שלנו הוא העם העתיק. ומי שברא אותנו לא נעצר מול המיליארדים שלכם, גם אם יש להם שמות מתקתקים כמו שהזכרת. האמונה לא תישבר. אתם אומרים 'פן ירבה', ואנו נשיב – 'כן ירבה'. גם בעתיד, כשיבוא השטן להכשיל את האמונה היהודית בכספים, בארגונים, בהשכלה גבוהה ובעוד שלל פונקציות עתידיות ובהסוואה גאונית של פנים חייכניות – נדע לעמוד כעתירי ניסיון. יתרה מכך, מכל גלות נשאר לנו חג. פסח מגלות מצרים, פורים מגלות פרס ומדי ו...".

"אז אתה רוצה להגיד לי שגם הפעם אתם תהפכו את ההפסד שלנו לחג?", שאל המפקד היהיר בקול תבוסני.

"בדיוק. ולא רק זה, אתם תיזכרו כאומה שירדה מגדולתה, שלא יישאר ממנה מאום. ואנו נחגוג זאת בפרסום חוצות של הדלקת נרות, 8 ימים רצופים. והם ייקראו לדורות ימי החנוכה. כמו שכתוב "...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה...". ועד לאחרית הימים".