"הם מפחדים. חזרנו ללינה משפחתית": העדויות מהשבי של משפחת גולדשטיין אלמוג

10 ימים אחרי שחן גולדשטיין אלמוג ושלושת ילדיה, אגם, טל וגל שוחררו משבי חמאס, הם מדברים על הסיוט שחוו בעזה, יחד עם העובדה שהאבא נדב הי"ד, והבת הבכורה, ים הי"ד, נרצחו בטבח חמאס.

"הם מאוד מפחדים מכל תזוזה, מכל פיפס שקורה סביבם", סיפרה לחדשות 12 ורדה גולדשטיין, סבתם של הילדים. גיורא אלמוג, אביה של חן, הוסיף: "בלילות האחרונים אני ישן איתם, חזרנו ללינה משפחתית". 

ורדה הוסיפה: "הייתה פה חברה עם שני כלבים קטנים והם שיחקו איתם פה, התרוצצו והתרוצצו. והם הורידו את הכריות של הספות ובנו להם מנהרה - לכלבים. כמה דקות קודם הייתה כאן המורה של גל והיא שאלה אותו: 'הייתם במנהרה?', והוא אמר שכן. הוא אמר שזה 'כמו בית של ערבים, ושהוא לא היה צריך לזחול שם".

עמרי אלמוג, אחיה של חן: "על הילדים זה פחות השפיע, אבל זה גמר את חן. זה הורס לך את הנשמה. כשחן באה לבית החולים, היא אמרה: 'כמה זמן לקח לכם?' הם חשבו שמקריבים אותם בשביל המלחמה".

עומרי סיפר מה קרה בבוקר החטיפה: "הכול היה בסך הכול בשקט. המחבלים חצו את הגבול, העמיסו גופות שהם ראו והמשיכו לנסוע. אגם אמרה לבנים: 'תסתכלו קדימה, רק לא אחורה'. שבע דקות ואתה בתוך עזה, וזהו". 

אביו של נדב, דוד: "אחד הדברים שהעסיקו אותנו במשך ה-51 יום שהם לא היו, זה אם הם בכלל יודעים שאין אבא ואין ים". עומרי הוסיף: "הם ידעו שנדב פצוע קשה מאוד, וחן ראתה שים לא חיה". דוד סיפר כי הם גילו על הרצח דרך האזנה לתכנית רדיו.

"אגם אומרת שהיא פחדה יותר בצלב האדום מאשר בשבי, כי לצלב האדום אין נשק, אין כלום, הם נוסעים באוטו. ההמון היה מסביבם ואף אחד לא שמר עליהם", סיכם עמרי.