"המחבלים שיחקו לנו בראש": הנער שחזר מהשבי משחזר

אופיר אנגל בן ה-17 נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי - שם התארח אצל משפחת שרעבי. המחבלים שחדרו לבית חטפו אותו עם יוסי שרעבי, אב המשפחה. כמעט שלושה שבועות לאחר שחרורו מהשבי, הוא חזר בפעם הראשונה לקיבוץ ושיחזר את הרגעים בהם נחטף והובל לרצועה.

"מוזר לי לחזור לפה. זו הפעם הראשונה שאני חוזר", סיפר אנגל לחדשות 13. "הייתי מפוחד. כשהם נכנסו רעדתי, אמרתי רק שלא ייכנסו. ואז שמעתי את הבום. עמדנו כולם בשורה, הרמנו ידיים.

"מהרגע שנחטפתי לא ידעתי מה קרה למשפחה. אני זוכר שבשטח של עזה הופענו ואז היה 'בום' ענק לידינו. אני זוכר גם עשן. לא דיברנו בינינו באוטו. זה שחטף אותנו כיוון את הנשק אלינו. נסענו 20 דקות, אולי פחות, לא הייתה לי תחושת זמן.

"הכניסו אותנו לתוך בניין, העלו אותנו במדרגות. שאלו אם אנחנו בצבא, מה הגיל שלנו. בדקנו שאין לנו כלום. היו שם 10 אנשים. אני מבין שנחטפתי אבל אין לי מושג, אני בשוק. בלילה העבירו אותנו לדירה אחרת. בהעברה הזאת היו מלא מחבלים, היו גם כמה שומרים כאלה. 26 ימים היינו בדירה השנייה.

"שיחקנו קלפים כל היום, הזמן לא עובר, כל יום זה יותר ויותר מאוס. בכל יום אתה מרגיש ש'עוד יום אחד וחלאס', ועבר עוד יום ויום. מה שהחזיק אותי היא תקווה שאצא ותקווה לראות את ההורים שלי. הם לא הסכימו שנדבר, ממש הקשיבו. דיברנו בלחש, בכל 54 הימים.

"היה לנו את הלידר שלהם, הוא שיחק לנו בראש. הוא אמר ליוסי שאולי הבנות שלו נרצחו. זה משגע. אחרי 26 יום העבירו אותנו ברגל לבית אחר. לא מחופשים, אבל עם כובע. הם הולכים, לוחצים ידיים לאנשים ברחוב ואתה קפוא, רוצה רק שלא ישימו לב. שאלנו אם אפשר לשמוע רדיו בעברית והם אמרו שכן. יש הבדל בין ההפצצות של צה"ל לשלהם. אצל צה"ל הכל רועד, אצלם שומעים רק בום".

לסיום, אנגל שיחזר את יום החזרה שלו לישראל ואמר: "ידענו יום לפני שאנחנו חוזרים. לקחו אותנו, ובכניסה של בניין הפרידו בינינו. לא הספקתי לומר כלום ליוסי. העבירו אותנו לבית, העברנו שם את הלילה, היו שם כמה חטופים. למחרת חזרנו".