אכילה רגשית – איך נפטרים מזה?

חרדה, עייפות ודיכאון גורמים לכם לטייל אל המקרר? כנראה שאתם קושרים בין אכילה ורגשות – וזה בסדר. קוראים לזה אכילה רגשית. אלה המצבים שבהם אנחנו חווים משבר, ויודעים שמהר מאוד הוא גם ישלח אותנו אל דלת המקרר.

רובנו תופסים אוכל כמנחם ,וכבר מילדות קישרנו אוכל לנחמה, כשינקנו מאמהותינו ונרגענו מכל בכי או קושי.

הקשר בין אוכל לרגשות

מהי בעצם אכילה רגשית? אכילה רגשית היא מצב של שינוי בהרגלי התזונה, כתוצאה ממתח רגשי. היא יכולה להוביל לאכילת יתר, להיות קשורה לדיכאון, לחרדה או לרגשות שליליים אחרים.

במצב של אכילה רגשית אנחנו לא מגיבים לתחושות הרעב הפיזיות של הגוף, אלא לרגש לא נעים שאין לנו יכולת להתמודד איתו, ואשר גורם לנו לאכול במקום להתמודד.

לצערנו, לרוב אכילה רגשית לא תיגמר בקערת סלט מפנק או בערימת ברוקולי, ולרוב תלווה באכילה של מזונות עשירים בפחמימות ובסוכרים, או לחלופין מלאי מלח ושומן, בקיצור – ג'אנק פוד.

למה זה קורה?

קשה לומר מדוע מישהו סובל מאכילה רגשית יותר מאשר מישהו אחר, אבל נראה שישנה קורלציה להשפעה גנטית, לדיכאון ולבעיות שינה.

אנחנו כן יודעים להסביר, שאכילה רגשית היא לרוב תגובה של הגוף לסטרס, וקשורה לעלייה בהפרשת קורטיזול, אשר מגביר את התשוקה לאוכל, שהרבה פעמים גם יהיה מתוק.

אכילה רגשית יכולה להיגרם גם כתוצאה מתגובה לשחרור עכבות בעקבות דיאטה, לחוסר ויסות רגשי או לחוסר יכולת להבחין בין תחושת רעב ושובע אמיתיים ובין צורך אחר שלא מקבל מענה.

פעמים רבות, אכילה רגשית עודפת נגרמת כתוצאה מצורך בקהות רגשית. כשאין יכולת להתמודד עם רגשות שליליים – אז אנחנו אוכלים ואוכלים, רמות הדופמין עולות והרגשות שלא רצינו להתמודד, איתם נדחקים הצידה.

(צילום: shutterstock)

להתמודד עם הרגשות במקום לתת להם לשלוט

כאמור, "ירידה" על חבילת גלידה כדי "לטשטש" תחושות של אשמה, עצב, בדידות, כעס או מתח זאת תגובה נורמלית יחסית. אבל כשזה הופך לדפוס קבוע ויומיומי, יכולות להיות לזה השלכות גדולות על המשקל ועל הבריאות.

אכילה רגשית מקושרת ישירות למצבים של דיכאון והשמנה, ונראה כי מדובר פה במצב של "ביצה ותרנגולת", שגם מזינים זה את זה.

זה בהחלט לא פשוט לטפל באכילה רגשית, היות שהרבה פעמים היא מושרשת עמוק בתודעה שלנו, וגם "יושבת" על בעיות, שפעמים רבות מלוות אותנו עוד משלבים מוקדמים בילדות. אבל על מנת למנוע השמנה והידרדרות בריאותית שתגיע בעקבותיה, יש כמה שיטות שהוכחו כיעילות.

איך מטפלים באכילה רגשית?

הדבר הראשון והחשוב ביותר, הוא להבין שהבעיה היא קודם כל רגשית, ובכלל אינה קשורה לאוכל, ולכן לא נטפל בזה באמצעות דיאטה (זאת, למעשה, יכולה להיות טעות חמורה).

הדבר המשמעותי ביותר להצלחת הטיפול הוא יצירת מצב של אכילה מודעת – כלומר, לייצר מודעות לאכילה ולהבין מתי אנחנו אוכלים, כמה אנחנו אוכלים ולא פחות חשוב, למה אנחנו אוכלים?

הטיפול יהיה דומה לכל טיפול בבעיה רגשית או נפשית, כשאחת מהשיטות היעילות שנחקרו בנושא היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), המאפשר לנו לזהות דפוסי התנהגות וללמד את עצמנו לרכוש במקומם סט כלים התנהגותיים חדשים.

אז אם אתם מרגישים שהרבה ממה שנכנס לפה שלכם, לא מגיע אליו כתוצאה מרעב פיזי, אלא יותר כתוצאה ממצב של "רעב רגשי", אולי כדאי למצוא את הדרך לנהל את הרגש בדרכים שלא קשורות באוכל. זה כנראה יוכל לעזור לרדת במשקל ואף לא פחות חשוב, להרגיש הרבה יותר טוב.

אורלי סמירה היא פסיכותרפיסטית CBT.