האחות מניר עוז שהפכה לרופאה בשבי: "כשנגמרה האנטיביוטיקה, חבשתי אותם עם דבש"

נילי מרגלית נחטפה לעזה במהלך ה-7 באוקטובר, אבל למזלה, היא למדה מקצוע שהציל שם חטופים אחרים – היא אחות. העובדה שמדובר במקצוע שלמדה הסמיך אותה, מבחינת חמאס, לעשות את "העבודה השחורה" – לטפל בחטופים שנפצעו. בעומק 40 מטר מתחת לאדמה, נילי מצאה את עצמה מעניקה טיפול רפואי לשכנים שלה מקיבוץ ניר עוז.

"המקצוע הזה שמר עלי. אני כבר 12 שנים אחות, וזה קצת מי שאני. זה חלק משמעותי בזהות שלי – לעזור לאנשים ולטפל באנשים. אני אוהבת את זה", אמרה בתכנית "עובדה".

נילי נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז, ומצאה את עצמה עמוק במנהרה. היא פגשה חטופים נוספים. "ביקשו לעשות רשימה של התרופות של האנשים שנמצאים שם", היא משחזרת. "וכבר אז, מההתחלה, אני התנדבתי, אמרתי: 'אנא, אנא, אנא מומרדה', כלומר – אני אחות. אמרתי: תנו לי את הדף ואת העט ואני אעשה את הרשימה".

מהר מאוד היא מצאה את עצמה עוברת ביניהם וממלאת דף עם שמות תרופות שהם מבקשים. זאת הייתה הפעם האחרונה שראתה אותם. הם חולקו למתחמים והיא מצאה את עצמה במתחם אחד עם האנשים המבוגרים שבהם טיפלה. במהלך השבי היא מדדה לחץ דם, החדירה אינפוזיה כשהיה צורך בכך, ופשוט הצילה אותם.

"באיזשהו שלב הגיע מד לחץ דם, אז עשיתי מדידות. אמרתי שאני חייבת דף ועט ובעצם תיעדתי כל אחד ובבוקר ובערב, ומה הייתה המדידה שלו", סיפרה. "בהתחלה לחצי הדם היו מאוד גבוהים, לחץ דם של חדר הלם, השתמשתי במדידות האלה כדי להראות להם כמה זה דחוף שיגיעו התרופות.

"עשיתי משטר כזה. אני עוקבת אם התרופה מתאימה או לא מתאימה, אם אני צריכה לתת כדור אחד בבוקר או להוסיף בערב. היה לי סטרייפ אחד של אנטיביוטיקה והחלטתי שאני נותנת את זה לתמי (מצגר) כי היא זו שהייתה צריכה, לתמי היו הרבה פצעים מהאופנוע, היא נפלה מהאופנוע, והפצעים שלה הזדהמו, אז היא לקחה כדורים וזה לא עזר."

ומה קרה כשהאנטיביוטיקה לא עזרה? "ראיתי בארון דבש", הוסיפה. "נזכרתי שיש חבישה כזו, חבישת דבש, שהיא עושה איזה תהליך כימי שמושך את כל הזיהום של הפצע. אז אמרתי 'אוקיי, יש פה דבש, בואי ננסה, אני לא יודעת מה יקרה בסוף, אין לי משהו אחר', וזה עבד, זה היה כמו קסם. כשאזלו התרופות התרעתי מראש: 'אין לי תרופות, אני חייבת תרופות', ואני מתעקשת, אני אוכלת להם את הראש, כאילו הפחדתי 'מה, אתה רוצה שהוא ימות לך עכשיו?'. אמרתי להם הרבה פעמים שחסר לי תרופות, זה קצת עצבן את השובים שלי. הם צעקו, נתנו פחות שעות של אור, לא נתנו לנו להפעיל מאווררים, ולא להפעיל מאוורר במקום הזה, זה לא פשוט, זה קשה. הם התעצבנו עלי למה אני הולכת לבכירים ואומרת שחסר תרופות".

מי ששהה איתה הוא ירדן ביבס הצעיר. "הם לקחו רק את ירדן. התקווה שלנו הייתה שלא לקחו את שירי והילדים כי הם לקחו כבר את ירדן - אז מי ייקח ילד בן 10 חודשים?", מציינת נילי. "את התמונה של שירי לא ראינו, לא ידענו, לא היה לנו מושג. ירדן לא ידע. הוא רוצה לקוות שהם לא נפלו בשבי, והוא חושב עליהם המון. אנשי חמאס אמרו לו שראו אותם בתל אביב. הוא שאל אותם איך הם נראים, והם אמרו לו, 'הם ילדים ג'ינג'ים'" - לא חשבנו שיש סרטון שלהם, שכולם יודעים איך הם נראים".