הרבנית חגית שירה
"הן הרימו עיניים לשמיים ואמרו: אבא, אני עשיתי את שלי, עכשיו אתה תעשה את שלך"
אם הן היו עושות חשבונות, לא היה לנו עם. ועל זה נאמר: בזכות נשים נגאלו ישראל. לנשים הייתה האמונה שממצרים יוצאים, ממצרים נגאלים, וכדי להיגאל צריך עם, אחרת מי ייגאל?
- הרבנית חגית שירה
- פורסם כ"ו טבת התשפ"ד
גלות מצרים... עם ישראל בשפל המדרגה, מדוכאים, מיוסרים, כואבים... שבי, עבדות, מוות ושכול.
ובתוך התופת הזו הם פשוט, נולדו, ולא רק נולדו, הם פרו ורבו. "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם" (שמות א', ז'). חשבת על זה, אחותי? ללדת ילדים לעבדות? ללדת ילדים, ועוד שישיות, כשאת יודעת שהם יהיו עבדים מושפלים ונבזים, שלא בטוח שיהיה להם מה לאכול... שסביר להניח שחלק מהם יחטפו ודמם ישפך באמבטיה של המלך... ומי מדבר על קצבת ילדים, על ביטוח לאומי, על חיסכון ללימודים או לחתונה... מי מדבר על אבא בבית, על עגלה מרופדת או מעון משבע עד ארבע?
אחותי, זה הנס של יציאת מצרים, האימהות הללו! בזכותן יצאו ששים ריבוא! אם הן לא היו יולדות, לא היה את מי לגאול.
אם הן היו עושות חשבונות, לא היה לנו עם. ועל זה נאמר: בזכות נשים נגאלו ישראל. לנשים הייתה האמונה שממצרים יוצאים, ממצרים נגאלים, וכדי להיגאל צריך עם, אחרת מי ייגאל? הן הבינו שבלי ילדים – העם הזה ייעלם וזהו. הן לא עשו חשבונות. הן ילדו תחת העצים, הרימו עיניים לשמיים באמונה ואמרו לקדוש ברוך הוא: אבא, אני עשיתי את שלי, עכשיו אתה תעשה את שלך. והשם הטוב המציא לילדים הללו שמן, חלב ודבש. הוא גידל, הוא טיפל... ואל תתבלבלי, עד היום הוא עושה את זה. אני זכיתי ברוך השם לעשרה, שיהיו בריאים, ואני אומרת לך – זה לא אני גידלתי והאכלתי וחינכתי... לא! זה השם, ורק השם. אני ובעלי עזרנו לו טיפה, כחלק מהשותפות שלנו. כן, היו גם תקופות לא פשוטות, והוא תמיד היה איתנו.
ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה – ילדים זו הגאולה. בימים אלה, ארגון הידברות מציין עשור למחלקה הכי מתוקה – מחלקת אמ"א, המחלקה הזו שמצילה תינוקות וגם אימהות, המחלקה שמקרבת את הגאולה, זו שעוזרת לנשים שכבר זכו לקבל את המתנה – פשוט לשמור עליה ולזכות בה.
ועוד דבר שאולי לא ידעתם – זו המחלקה שמצילה את העולם.
תראי מה כותב לנו רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש: "מי שהורג בנו... דוחה את השכינה, שהולכת ומשוטטת בעולם ולא מוצאת מנוחה... הוא גורם שהעולם מתמוגג לאט לאט, ולא ידוע למה... וחרב ורעב ומוות באים על העולם... אוי לאותו האיש, אוי לו". אלה רק כמה מילים מהזוהר הקדוש על מי שעושה כך.
ונסיים במילותיו הטובות: "אשריהם ישראל, שאף על גב שהיו בגלות מצרים... נשמרו מהרג של זרעם, והשתדלו בפריה ורביה, שאף על גב שנגזרה הגזירה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, לא נמצא ביניהן מי שהורג עובר במעי אישה... ובזכות זה יצאו מן הגלות".