קשב וריכוז
האם מותר לקחת ריטלין בשבת? קש"ר בראי ההלכה
בני אינו נוטל ריטלין בשבת, וכתוצאה מכך לא מצליח ללמוד בשבת. האם מותר לו לקחת את התרופה?
- הרב משה שמואל דיין
- פורסם כ"ו טבת התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בני בן החמש עשרה לומד בישיבה קטנה. מידי יום הוא נוטל ריטלין, אשר משפר את תפקודו בצורה יוצאת מהכלל, עוזר לו להתרכז בשיעורים ולהצליח בלימודים. כיום אינו נוטל את התרופה בשבת, וכתוצאה מכך הוא לא מצליח להתמיד בלימוד ביום שבת. האם הדבר מותר, או שמא אסור מדין איסור עשיית רפואה בשבת?
בשאלה זו דנו רבים מפוסקי זמננו, לאור גזירת חכמים שאסרו להתעסק ברפואות בשבת (שבת נג ע"ב). טעם הדבר, כי בזמן חז"ל אנשים היו רגילים לטחון את צמחי הרפואה ולרקוח בעצמם את התרופות בביתם, וחששו חכמים שמא אדם יגלה באמצע השבת שנגמרו לו התרופות, ומתוך הלחץ יבוא להכין את התרופה בשבת, ויעבור על מלאכת טוחן, שהיא משלושים ותשע אבות מלאכות האסורות בשבת.
האיסור הוא דווקא כשהתרופה נצרכת לאדם שהוא עם חולי קטן – כלומר אדם שסובל מכאב או בעיה רפואית, אבל הוא מסוגל ללכת על רגליו כאדם בריא. אבל חולה שנפל למשכב, אפילו אם הוא חולה שאין בו סכנת פיקוח נפש, הקלו עליו חכמים ולא אסרו עליו לקחת תרופה, אף על פי שכמובן אסור לו לטחון את צמחי הרפואה.
לפי זה לכאורה אסור לקחת ריטלין בשבת, שהרי אין מדובר בחולה שיש בו סכנה.
אמנם ישנם כמה שיקולים מיוחדים בתרופות לקשב וריכוז (ADHD) שבגללם התירו רוב פוסקי זמננו ליטול תרופות אלו.
ראשית, איסור רפואה בשבת הוא דווקא לאדם חולה, ולא לבריא. ולכן, מאחר שאדם עם הפרעת קשב נחשב בריא, גם התרופה שהוא לוקח אינה נחשבת "רפואה". בנוסף, הדבר דומה לאדם שלוקח ויטמינים, שאינם כלולים באיסור רפואה בשבת.
שנית, מאחר שתרופות לקשב וריכוז אינן מרפאות את ההפרעה, אלא רק מסייעות לאדם להתמודד עמה באופן זמני עד תום השפעת התרופה, הדבר דומה לנטילת משככי כאבים, שלדעת רבים מהפוסקים אינם מוגדרים "רפואה" האסורה בשבת.
שלישית, בזמננו, שלא מצוי שבני אדם רוקחים תרופות בביתם, ואין חשש שיבוא להכין את התרופה בעצמו בביתו, יש להקל יותר באיסור נטילת תרופות בשבת, וכל שכן אם מטרת נטילת התרופה היא כדי שיוכל להתרכז בלימוד ובתפילות, ובהתנהגות ראויה ומכבדת, שבזה יש להתיר נטילת תרופה בשבת, כי מצינו שהתירו הפוסקים נטילת תרופה בשבת לצורך מצווה.
לסיכום: מותר לקחת תרופות לקשב וריכוז בשבת, ואין בזה איסור משום רפואה (להרחבת הדברים ומקורות ההלכה, ראה בספר "קשב רב" חלק ההלכות – הלכות שבת).