מעניין
מרגש: "מאחל לכולנו להיות סקרנים מאיפה האור הגדול יגיע אלינו"
בחור בשם יקיר אסרף מקשר את המצב האקטואלי בארץ לפרשת השבוע, וזה אחד הפוסטים המרגשים שנתקלנו בהם ברשת
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ט טבת התשפ"ד
"באופן מפתיע קמתי השבת מוקדם והלכתי לבית כנסת. ושם, במהלך קריאת התורה, תפסו אותי 3 נקודות.
נקודות שעולות בקנה אחד עם התקופה, ומפיחות בה אופטימיות.
נקודה ראשונה:
התחילה התקופה הקשה במצרים; עבדות, אלימות, היינו נרמסים.
ואז משה שואל את ה׳ :״לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה?״
וכאילו השאלה של משה הרגישה לי כמו שאלה שכולנו שואלים היום.
בתור אחד שלא מכיר את כל התורה בע״פ, פחדתי שהתשובה של ה׳ תהיה שבגלל שעשינו דברים רעים אז מגיע לנו עונש, אבל לא, זו לא הייתה תשובתו.
ה׳ עונה למשה בצורה עניינית וחותכת : ״עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ״. או כמו שאמרו ה'משוררים': ״כל כלב ביג׳י יומו״
נקודה שנייה:
השבת נסראללה תפס טיפה אומץ ושיגר מספר טילים יותר מהרגיל, ואין ספק שפנינו מסתכלות צפונה. ההפטרה החליטה להתאים עצמה לשבת, ונבואת הזעם של ירמיה המפורסמת הייתה בה:
״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״
אבל אז, אחרי כמה פסוקים לא כל-כך נעימים, שמודה, טיפה אטמתי את אוזניי אליהם, מגיע הפסוק שחותם את ההפטרה: ״כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה״.
ה׳ אומר לנו, קחו אוויר ילדים שלי, גם כשנראה שמצפון או מדרום תפתח הרעה, אני פה איתכם. זוכר שהלכתם אחריי כעיוורים במדבר. אני איתכם גם בקושי הזה, ואוציא אתכם ממנו. אם נשארתם עד כאן, שאפו גדול.
יאללה לנקודה השלישית שאיכשהו גם מסכמת את הפואנטה:
הקדמה קטנה, בפרשה הזו משה רבינו התינוק נולד. אחותו הזעטוטה הקטנה, כולה בת 6 וכבר מנבאת לאבא שלה עמרם שהתינוקי הזה, שבטוח דודה שלו שרופה, הולך להיות אור גדול עבור עם ישראל. ואז, בום, פרעה גוזר להשליך את כל התינוקות ליאור, חושך. עמרם 'עוקץ' את מרים הקטנה ושואל אותה: 'איפה נבואתך?'
ואז, אחרי שהתינוק המתוקי מושלך ליאור, מגיע הפסוק האהוב עליי כנראה בכל התורה: ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״. מרים עוקבת מרחוק אחרי התיבה הקטנה בנילוס, וכל הפרשנים זועמים ומעלים סימן שאלה מובהק: הרי את בעצמך ניבאת שהוא המושיע, אז את הולכת לראות האם באמת צדקת?
אין לך אמונה?
אלא, צריך לשים לב לסוף הפסוק, ״לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״ - מרים הייתה סקרנית! אתם מבינים?
היא הייתה בטוחה ב100% שהוא יביא את האור והגאולה לעם ישראל, אבל הייתה מסוקרנת איך הקב״ה יעשה את זה, וזה גבירותיי ורבותיי, השיעור הכי עוצמתי שנוכל לקחת לחיים הפרטיים שלנו, ובטח לתקופה הזו.
מאחל לכולנו להיות סקרנים מאיפה האור הגדול יגיע אלינו, והוא יגיע… ביג טיים".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>