דיכאון וחרדות
כך נקל על תחושת הפחד של הילדים בעת מלחמה
תגובה מאוזנת של ההורים למצב הביטחוני, המשדרת אמונה וביטחון, שליטה עצמית בוויסות הרגשות והתגייסות מלאה אל הילד, תיצור סביבה תומכת ובטוחה
- הרב יוסף גרינבוים
- פורסם ד' שבט התשפ"ד
מצב ביטחוני לא יציב כמו מלחמה יוצר אצל הרבה ילדים (ולא רק אצל ילדים) תחושה של פחד - פחד מפגיעה של מחבלים ומתקפת טילים, וכן פחד מעוצמת הרעש של האזעקות עצמן.
הפחד יתבטא בקושי בהירדמות, רצון לישון בקרבת ההורים, בהלה מרעשים שמזכירים את האזעקות, חוסר ריכוז בלמידה, ובמקרי חרדה משמעותיים יתכן שיופיעו אף סימפטומים פיזיולוגים של כאבי בטן ורעד בידיים .
כיצד נוכל לעזור לילדים להתמודד עם הפחד?
1. הכרה בפחד – עלינו להביט על הפחדים דרך עולמו של הילד, שלפעמים מערב דמיון ומציאות יחדיו, ולהבין שבתפיסתו, הפחדים הם סכנה מוחשית המטרידה את מנוחתו ושלוותו. לכן במקום ללגלג עליהם או לדחותם באמירה מבטלת ש"הכל יהיה בסדר ואין ממה לפחד", ובכך לחזק אצלו את תחושת חוסר האונים, נבחר לנרמל את תחושת הפחד ולומר לו שזו תחושה טבעית ותגובה נורמלית למצב לא נורמלי של מלחמה.
2. ליווי ותחושת ביטחון – נקדיש זמן לילד, שבו נקשיב בסבלנות לנרטיב של הפחד שלו, נגלה אמפתיה לתחושותיו, נעשה הבניה מחדש של השמועה המפחידה שהוא שמע, ניתן לכך פרופורציות ובעיקר ניתן לו תחושה שהוא לא מתמודד לבד עם הפחד, אלא שאנחנו כאן כדי לעזור ולחשוב יחד אתו על דברים שיכולים לסייע לו להירגע ולהתמודד טוב יותר עם הפחד.
תגובה מאוזנת של ההורים למצב הביטחוני, המשדרת אמונה וביטחון, שליטה עצמית בוויסות הרגשות והתגייסות מלאה אל הילד, תיצור סביבה תומכת ובטוחה שתהווה עבורו עוגן לשלווה וביטחון ותפחית או תמגר את הפחדים.
במידה שהתגובות לפחדים לא פוסקות, ופוגעות בתפקודו היומיומי של הילד לאורך זמן, מומלץ להיוועץ עם גורם מקצועי.
3. לימוד אסטרטגיות של התמודדות עם הפחד באופן עצמאי. נלמד את הילד אסטרטגיות שונות להתמודד עם הפחד באופן עצמאי ויעיל. בין השאר ניתן להשתמש במודל להרגעה בשעת משבר שכתב הפסיכולוג הישראלי פרופ' מולי להד – שראשי התיבות שלו הם: גש"ר מאח"ד – גוף – פעילות ספורטיבית ותרגילי נשימה להרפיה; שכל – הכוונה לחשיבה חיובית ("בעז"ה המלחמה תסתיים ונחזור לשגרה שקטה", "האזעקה היא דבר חיובי שעוזר לנו להתגונן מפני הסכנה, ומבשרת לנו על כך שכוחות הביטחון מודעים לסכנה ומטפלים באירוע הביטחוני"); רגש – עידוד לשיתוף רגשות, שימוש בהומור; משפחה – משחק / ארוחה משפחתית; אמונה – קריאת תהילים, ביטחון בה', עשיה טובה למען עמ"י; חברה – משחק עם חברים או שכנים קרובים; דמיון – שימוש בדמיון ופתרונות יצירתיים מעולמו של הילד.
כאנשים מאמינים, נשבץ את האמונה והביטחון בקב"ה ככלי ראשון ועיקרי, שבעזרתו ובעזרת התפילות הרבות נקווה לישועה בקרוב ולרוגע נפשי של כולנו.
הרב יוסף גרינבוים הוא יועץ חינוכי ומטפל רגשי.