לפי איזה בית כדאי לחנך? של ההורים שלך או של ההורים שלו?

הבית שלנו הוא... לא ידוע.

בבית של ההורים שלי חינכו לכך וכך,

בבית של ההורים שלו דווקא אומרים כך.

בדרך כלל יש נטייה לכל אחד מבני הזוג להאמין או להתחבר דווקא למה שהוא התרגל בבית של ההורים שלו.

יכול להיות מאד שיש דברים שלא אהבנו, או במילים מדויקות יותר "שנאנו", הבטחנו לעצינו שבבית שלנו הפרטי יהיה בדיוק הפוך.

ואז מגיע הבעל, שגם הוא עבר ילדות בבית שלו, וגם הוא אומר את דעותיו שלו, מה כן ומה לא, מה נכון ומה לא,

ואם זה מתנגש עם מה שהיה אצלך בבית...נהיים פיצוצים.

אז מה עושים?

לפי איזה בית הולכים?

איך תדעי שבבית שלך את פועלת נכון, וזה הכיוון?

בחינוך אין מצב סטטי, חינוך הוא תהליך! או של שיפור והתקדמות או של נסיגה ודרור – אבל תמיד תהליך – את זה תזכרי. בעצם, חינוך הוא עבודה מתמדת, ואי אפשר לעשות העתק-הדבק משום בית, בכל בית נתונים אחרים ושונים.

הורים נקראים מחנכים. חובתנו, ההורים, גם להתחנך בעצמנו, כלומר:

1. ללמוד לעודד גם את עצמנו

2. להתרגל להתמקד יותר בחיובי מאשר בשלילי

3. להתרכז יותר במה שקיים מאשר במה שעדיין חסר, ואז תרגישי סיפוק וממילא תוכלי להשתפר עוד ועוד ולהתקדם מתחוך שמחה.

ובכל זאת, כמה דברים חשובים, שאם יש אותם אצלך בבית – את יכולה להיות כבר רגועה, ואם לא – אז הנה לך כיוון ותחילת תהליך ודרך.

הרב יחיאל יעקובזון מציין בספרו תמונה מינימלית של "בית חינוכי", גם אם הוא לא מושלם.

יסודות הבית – אהבה טבעית.

קירות הבית – משמעת בסיסית.

ותוך הבית – עידוד מצוי.

"על כל פשעים תכסה אהבה" - אם את אוהבת את ילדיך בטבעיות, ומראה לילדים בטבעיות את האהבה שלך, זה מה שהם מרגישים, וממילא אם עשית טעות, שגית – הבית יישאר חזק ואיתן ויציב, כי על כל פשעים תכסה אהבה...

קירות הבית הם משמעת סבירה, כלומר אם הילדים בדרך כלל מקשיבים ומצייתים להוראות פשוטות וקלות בטבעיות בלי היסוס, אז מבנה הבית הוא יציב ומגונן.

אם בבית שלך מילה טובה ועידוד הם דבר שבשגרה, את רגילה להבחין במעשים הטובים שהילדים שלך עושים וגם אומרת להם את זה, מחזקת ומעודדת אותם – אז הבית שלכם הוא בית חינוכי.

אלו שלושת הדברים שאם יש לך אותם בבית, את יכולה להיות רגועה שאת בכיוון טוב.

בהצלחה!

יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית, ומנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.