נגמרה ההצגה: כך נקרעה המסכה מעל מצרים

קריעת ים סוף נזכרת לדורות בפי העמים יותר מאשר מכות מצרים. מדוע?

כאשר ארון ה' מגיע למלחמה בפלשתים, אומרים הם: "אוי לנו, מי יצילינו מיד האלהים האדירים האלה? אלה הם האלוהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר!" (ש"א ח'). אין הם מדברים על מכות מצרים, אלא על המכות במדבר, ואלו מכות הוכו המצרים במדבר? את זאת מתארת ההגדה של פסח בפירוט, כמה מכות לקו המצרים על הים...

הדעות בהגדה חלוקות, אך מוסכם שלקו על הים הרבה יותר מאשר במצרים. הדבר נרמז בפסוק: במצרים "אצבע" אלוקים, ועל הים "יד חזקה". ביד יש חמש אצבעות, ומכאן שלקו חמישים. לפחות.

רואים אנו כי המכות על הים היו משמעותיות יותר מהמכות על אדמת מצרים. אך מדוע?

לבו של פרעה היה כבד, חרטומיו הטיחו בו "הטרם תדע כי אבדה מצרים?", אך הוא לא ידע, הוא באמת הדחיק את המציאות, ולא הרגיש זאת, הוא היה משוכנע שמצרים במצב מעולה... מכה פה מכה שם, זה לא מה שישבור אימפריה בת אלפי שנים, ולא מה שיכופף את השלטון הפרעוני בן האלמוות.

בסופו של דבר פרעה נשבר. האמירה שלו, "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", משקפת סדק. בהמשך הוא אכן הסכים ליציאת בני ישראל, הוא הבין שאין לו ברירה, והוא הבין שמצרים במצב לא משהו.

פרעה דומה היה לאותו אדם, שבתוך הבית אשתו מתעללת בו (או להיפך, שלא נדע מזה ולא מזה), ובמשך הזמן הוא כבר התרגל לזה. בבית הוא מושפל, אבל כשהוא יוצא לעבודה, לרחוב, שם אף אחד לא יודע, לפחות כך הוא חושב. שם הוא הולך בראש מורם. ההצגה נמשכת, ועסקים כרגיל.

אבל אם יום אחד אשתו תתקיף אותו ברחוב, הוא כבר לא ישב בשקט. הוא יתחיל להשתולל.

זה מה שקרה לפרעה.

בני ישראל יצאו ל"רחוב", למרחב האימפריה המצרית, מעבר לחומות מצרים הגדולות. שידורים ישירים מהמכות לא הועברו לחיילי האימפריה, שהיו במדבר, ומן הסתם, אם הועברו נתונים על ידי מכתבים, הם היו בסגנון סובייטי / צפון קוריאני. לכן אין פלא שהחיילים שבמדבר רואים כאן בעיה רצינית, "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם". הם לא ידעו כלום על זה שפרעה גירש אותם, והמצרים אף נתנו להם מתנות.

כשזה קרה, פרעה התחיל להשתולל. על הכבוד בתוך הבית הוא מחל, וחשב שזה יעבור, אבל עכשיו האימפריה שלו כולה הולכת להיות מושפלת. כאן הוא כבר לא חשב, שוב הלב שלו נהיה כבד, והוא הלך בעיניים פקוחות למהלך שהפיל אותו סופית.

כאן הוכתה מצרים סופית, כי נעשה הדבר לעיני כל העמים, ולכן לא מוזכרת בתורה תגובת העמים למכות מצרים המופלאות, אלא רק לקריעת ים סוף: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". מצרים הושפלה לעיני כל העמים, וזה נכנס להיסטוריה. גם הפלשתים זוכרים רק את המכות במדבר, שהיו הרבה יותר מפורטות מאשר מה שניתן לקרוא בפשט הדברים בתורה.

כך נקרעה המסכה מעל מצרים. נגמרה ההצגה.

המכה השנייה הזו, היתה כואבת למצרים הרבה יותר מהראשונה, כי השפלתם ונפילתם נקבעו בתודעה של כל האומות, וכמובן גם בתודעת בני ישראל, שאחרי שראו "את מצרים מת על שפת הים", שוב לא הרגישו חלשים, וחזרה אליהם ה"יד הרמה". לכן היא זו שנכנסה להיסטוריה של מצרים ושל בני ישראל.

מאז נפילה זו לא חזרה מצרים לגדולתה, ולא חזרה להיות אימפריה עולמית, כמו שהיתה עד אותו הזמן.