הרמב"ן על פרשת בא: דבר תורה קצר לשולחן השבת

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". (שמות י"ב, ב')

ניסן או תשרי – מיהו החודש הראשון בשנה? מחד, אנחנו חוגגים את תחילתה של שנה חדשה בא' תשרי – ראש השנה. מאידך, התורה מדריכה אותנו לציין את חודש ניסן כחודש הראשון בין חודשי השנה. הרמב"ן על הפרשה 'עושה סדר'.

"וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר".

הרמב"ן מסביר כי אכן נצטוו ישראל להחשיב את ניסן כחודש הראשון בין חודשי השנה, והסיבה לכך היא כדי שנזכור את הנס הגדול שעשה הקב"ה עימנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים. הוא מוסיף כי זו גם הסיבה שלחודשים אין שמות בתורה, אלא הם נמנים ברצף סידורי – החודש הראשון, החודש השני, החודש השלישי וכן הלאה. שהרי נתינת שמות ייחודיים לחודשים תמנע את השגת המטרה – לזכור את נס ההצלה מגלות מצרים.

ומה באשר לראש השנה? כאן מדגיש הרמב"ן, כי כפי שידוע לכולם אנחנו מונים את תחילתה של השנה מחודש תשרי. ואין בכך כל סתירה לעובדה שהתורה קוראת לניסן "החודש הראשון" ולתשרי "החודש השביעי", כי "כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי, פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה". ציון שמם של החודשים כמתייחסים לניסן לא נועד לציין את מיקומם במעגל השנה, אלא כדי לזכור באיזה חודש נגאלנו ממצרים. "וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתינו".

אם כן, ישאל השואל, מאיפה צצו שמותיהם של חודשי השנה כפי שנמצאים אצלנו בשימוש כיום – תשרי, חשוון, כסלו וכו'?

"וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל, כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה ט"ז, י"ד-ט"ו) 'ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון', חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו השם יתברך".

שמות החודשים השגורים על לשוננו כיום הם ייבוא מגלות בבל, ולמעשה מציין הרמב"ן כי מדובר בשמות פרסיים. בתנ"ך נמצא אותם "בספרי נביאי בבל" – לדוגמה, בזכריה, עזרא ונחמיה – וכן "במגילת אסתר". כפי שזכור לנו מקריאת המגילה בפורים, את הגורל על עם ישראל הפיל המן "בחודש הראשון הוא חדש ניסן".

בסיכום הדברים, מחדש הרמב"ן כי בדומה לשמותיהם של החודשים בתורה, שנועדו לזכור את גאולת מצרים, גם לשמות החודשים שעלו עם ישראל מגלות בבל יש מטרה דומה – לזכור את הגאולה מהגלות השנייה: "והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה".