חנוכה
חנוכה: המצווה שלא כתובה בתורה
חג החנוכה חל בשמונת הימים שבין כ"ה בכסלו עד ב בטבת או ג בטבת (תלוי אם החודש מלא או חסר). חנוכה הוא החג המאוחר ביותר בלוח השנה היהודי. הוא אינו מוזכר בתורה, ולכן הוא נחשב כמצווה מדרבנן. עיקר מצוות החנוכה הוא בהדלקת נרות בלילי חנוכה
- צוריאל גביזון
- פורסם א' טבת התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)מה. חג החנוכה חל בשמונת הימים שבין כ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת (תלוי אם החודש מלא או חסר). חנוכה הוא החג המאוחר ביותר בלוח השנה היהודי. הוא אינו מוזכר בתורה, ולכן הוא נחשב כמצווה מדרבנן. עיקר מצוות החנוכה הוא בהדלקת נרות בלילי חנוכה. הגמרא מלמדת אותנו שיש שלוש דרגות של קיום מצווה זו: מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד בכל לילה, עבור כל בני הבית; אילו המהדרין במצווה מדליקים נר אחד עבור כל אחד מדיירי הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים בכל יום נר נוסף לכל אדם, וכך התקבל המנהג בתפוצות ישראל שכולם נוהגים כמהדרין מן המהדרין. אצל האשכנזים נהוג שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה. אצל הספרדים, בעל הבית מדליק חנוכיה אחת בשביל כולם. בנוסף לכך, מוסיפים את אמירת 'על הניסים' בתפילות ובברכת המזון, וכן הלל שלם בימים אלו.
למה. כיוון שמאורעות חג החנוכה התרחשו בימי בית שני כאשר התנ"ך כבר נחתם, אין תיעוד מקראי על חנוכה, ואף מסכת משנה המדברת על החג אינה קיימת. האזכור היחיד עליו אנו מסתמכים בעיקר, הוא מספר מילים בגמרא במסכת שבת, בפרק 'במה מדליקין', וכך נכתב שם: "מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותנו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". כלומר, חכמי ישראל תיקנו לחגוג בימים אלו לזכר הניצחון במרד החשמונאים בימי בית שני, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. מקורות נוספים לחנוכה מופיעים במגילת תענית, בספרים חיצוניים ובמקורות היסטוריים אחרים.
משהו לסיום. במרוצת הדורות התחבבה מצוות חג החנוכה על בית ישראל. נוספו לה עוד מנהגים שונים שהפכו לסמלי החג:
- אכילת מאכלים המטוגנים בשמן - נוהגים באכילת לביבות וסופגניות. מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן. יש הנוהגים להרבות גם באכילת מאכלי חלב לזכר הנס בו יהודית הרגה את הולופרנס, שר הצבא של נבוכדנצר בעזרת האכלתו במוצרי חלב.
- משחק בסביבון - הילדים נוהגים לשחק בחנוכה בסביבון, שעליו מופיעות אותיות בשתי גרסאות: בישראל האותיות הן נ.ג.ה.פ שפירושן "נס גדול היה פה", ובחוץ לארץ: נ.ג.ה.ש שפירושן "נס גדול היה שם", כלומר, בארץ ישראל.