גדי איזנקוט בראיון מטלטל: "הלילות הפכו לקשים יותר, אבל אין לי אפשרות לחיות בשאול"

גדי איזנקוט גזר על עצמו שתיקה ארוכה מאז שבנו הצעיר, גל, נפל בקרבות ברצועת עזה. בראיון ראשון ל"עובדה" עם אילנה דיין הוא סיפר מה קרה באותו לילה, ומסביר גם מה צריך לעשות כעת כדי לנצח.

ימים ספורים לפני השלושים לבנו, איזנקוט התייצב מול המצלמות ודיבר בכנות על השכול וגם על העובדה שארבעה ימים אחרי הטבח כמעט נפתחה מלחמה בצפון. "מנענו החלטה מוטעית מאוד, כי אם – על פי הפרסומים – הייתה מתקבלת החלטה לתקוף את לבנון, היינו מממשים את החזון האסטרטגי של סינוואר להביא מיד למלחמה אזורית. היינו רותמים מיד את כל הציר בסוריה, עיראק, איראן, כשחמאס, שגרם לנו את הנזק הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, היה הופך לזירה משנית. אני חושב שההימצאות שלנו שם מנעה ממדינת ישראל לעשות שגיאה אסטרטגית חמורה מאוד", הוא סיפר לראשונה. "אפשר לסיים את האירוע בלי מלחמה בצפון, כי כרגע יש זהות אינטרסים לא להגיע למלחמה כוללת. נסראללה חושש ממנה מאוד, לנו זה לא רצוי בעת הזאת, צריך להגיע להישגים, ולנסות לסגור את האירוע הזה. ומצד שני צריכים להיות מוכנים".

על נושא החטופים הוא אמר: "היה שלב באחד הדיונים שאמרתי שאם נושא החטופים לא יקודם, אז אני מועל בתפקיד שלי, ואין לי מה לעשות פה. היה לי ברור שאם זה ימוסמס אני אקח את הדברים ואלך". 

הוא נשאל אם צריך להימנע מלפגוע בחטופים גם במחיר פספוס ההזדמנות לפגוע בסינוואר, וענה: "כן. החטופים מפוזרים באופן כזה – גם בממד התת קרקעי – שהסבירות נמוכה ביותר. עדיין עושים מאמצים ומחפשים כל הזדמנות, אבל הסבירות היא נמוכה, ולהגיד שזה יגיע משם זה לזרוע אשליה. אני חושב שפה צריך לומר באומץ שאי אפשר להחזיר את החטופים בחיים בתקופה הקרובה שלא דרך עסקה. וכל מי שמוכר לוקשים לציבור, אז הוא מוכר לוקשים".

איזנקוט ישב באותה שבת בבית. "ואני מתקשה להבין את מה שאני רואה. אני אומר לגל בני, 'תשמע, זו מלחמה, הולכים למלחמה'. אז הוא אמר: 'קח אותי לדירה, אני רוצה להתארגן על הציוד'. אחר הצהריים הקפצתי אותו למרכז גיוס".

"לדעתי בחודש ינואר יתקבלו הכרעות גורליות לגבי המשך המערכה הזו", ממשיך איזנקוט. "הישג אסטרטגי עוד לא הושג, הוא הושג באופן חלקי. לא מוטטנו את ארגון חמאס. מי שאומר שהייתה פגיעה משמעותית מאוד, והשמדה של יכולות בצפון הרצועה, אומר את האמת. מי שאומר שיש הכרעה מוחלטת וחוסר רצון ויכולת, לא אומר את האמת. ולכן צריכים לא לספר סיפורי אלף לילה ולילה. היום המצב כבר ברצועת עזה הוא כזה שמטרות המלחמה עוד לא הושגו, אבל המלחמה היא כבר לא קורית. יש סד"כ מצומצם יחסית, יש דפוס פעולה אחר.

"אני לא שלם. יש לי הרהורים קשים בימים האלה, עדיין אני מרגיש שאנחנו משפיעים, ואני בוחן את עצמי מדי יום. הבקרים והלילות הפכו לקשים יותר, אבל מבחינתי לפחות, אין אלטרנטיבה אחרת כי אני יודע שהאלטרנטיבה האחרת היא רעה באופן אישי, רעה באופן משפחתי ולכן, זה דבר שצריך להזכיר לעצמי כל יום. אני מרגיש שחייב. האלטרנטיבה האחרת היא שאול".