הזוי אבל מדעי: כך עצים מתקשרים זה עם זה

סוזן סימרד היתה ילדה קטנה שאהבה את הטבע, בת למשפחת יערנים שבכל שנה בילו את הקיץ ביערות הענק של קנדה. בהמשך חייה למדה יערנות, והחלה לעבוד עבור חברות שכורתות עצים ושותלות אחרים במקומם, תכנון יערות.

במשך הזמן סוזן שמה לב שככל שהיא מנסה להוציא עצים שנראים לה מיותרים, ולהכניס עצים חדשים ורעננים – היער סובל ממחלות או מחסור במינרלים נדרשים, יותר מאשר יערות שבהם אינה מטפלת.

סוזן חזרה לאקדמיה ללמוד, וגילתה שלפי מחקרים חדשניים, ישנה מערכת הקרויה "מיקוריזה" – פטריות זעירות בגודל של חוט דקיק, שיוצרות רשת תקשורת בין שרשי העצים. היא חקרה את התופעה וגילתה שהיערות מרושתים ברשתות תקשורת, ממש כמו רשת תקשורת מודרנית עם כבלים תת קרקעיים. עד כמה שהטענה נתפסה כפנטסטית, היא הוכיחה אותה בצורה פשוטה מאד. היא הזריקה לעץ אחד איזוטופ רדיואקטיבי, ולאחר זמן קצר, עקבות האיזוטופ נראו בכל העצים האחרים שבאזור. כלומר, העצים מעבירים ביניהם תקשורת אורגנית.

המשך המעקב אחרי התשדורות, באמצעות האיזוטופים, גילה דברים מדהימים: התקשורת היא לא סטאטית, אלא קשורה לצרכי העצים. עץ במחסור של פחמן, עקב תנאי מזג האויר או מצב האדמה, פונה בבקשות לעצים עתירי פחמן, והם שולחים לו מינרלים דרך רשת התקשורת, כך שהתעבורה היא בעיקר חד צדדית.    

כמו כן גילה המחקר כי העצים מעדיפים לדאוג לצאצאים שלהם. עץ אשוח דגלאס העביר תמיכה מינרלית קודם כל לשתילים שמקורם בו עצמו, ונושאים את המטען הגנטי שלו. עצים שומרים לעצמם רזרבה מסוימת של מינרלים, אך כשהעץ נוטה למות, הוא מעביר את כל הרזרבה לעצים אחרים.

התיאור נשמע הזוי, אבל הוא עובדה מדעית שאי אפשר לערער עליה. עצים חיים במשפחות ובקהילות, מתקשרים זה עם זה, דואגים לחלשים וגם מזהירים מפני טפילים. עץ אשוח שנפצע על ידי טפיל שידר אזהרה לעצים באזור, שגידלו מצידם אנזימי הגנה ויצאו בשלום מהמתקפה.

רשת התקשורת של העצים מופעלת באמצעות פטריות, כאמור. הפטריות מקבלות בתמורה סוכר שהעץ מייצר והן אינן מסוגלות לייצר.

יתירה מכך, סוזן ועמיתיה שרטטו מפה של חלקת יער, וגילו שרשתות התקשורת דומות לסינופסות שבמח. היער כולו מתנהל כמו מוח גדול של יצור אינטליגנטי, עם צמתים ומרכזי תקשורת.

מה שאומר שלפני שכורתים עץ, יש לבדוק את מיקומו ברשת התקשורת. ייתכן שכריתתו תשפיע מאוד על רבים אחרים המקושרים אליו, וייתכן שהוא צדדי ברשת. רק לאחר בדיקה זו ניתן לדעת שהכריתה אפשרית, ושלא תגרום נזק גדול ליער.

התחום נקרא "נוירו-ביולוגיה של צמחים", ויש לנו עוד הרבה ללמוד עליו...