בחן את עצמך: מה הכוונה ב"עופות התלויים באילנות"?

מי מאיתנו שטייל לאחרונה ביער ראה עופות שצומחים על האילן? כמו פירות? סביר להניח שלא רבים, אם בכלל, אבל בימי הקדמונים היו הרבה דיווחים על תופעה זו, ואף מרן השולחן ערוך מדבר עליה.

רבינו יעקב סגל, המהרי"ל, מגדולי רבני אשכנז במאה ה-15, כותב: "עוד נשאל מאי שנא דשרי לנו אווזים הגדלים באילנות, מזבובים הגדלים על אילנות דאסורים? והשיב: לא כן כי היתושין באים מביצה שהטילו אמותיהן תוך עלה אחד, ונשאר כל ימי החורף בשלג ובקור, וצומח בימי החום כמו הפירות" (תשובה קל"ד).

מדבריו מובן שאותם אווזים הגדלים באילנות, שהיו רגילים לאכלם, אינם בוקעים מביצה, ופסק זה מובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן פ"ד.

בעל אור החיים הקדוש, בפירושו לשולחן ערוך שם, לא ראה מציאות זו בעיניו, ולכן כותב: "יש המתיר עופות אלו על ידי שחיטה, ולדעתי יש לבדוק, אם העופות הללו נתלשים מהאילן ומתקיימים בלעדיו, ואין להם סימני עופות טמאים, מותרים, ואם מתים על ידי תלישתם מהאילן, אסורים הם".

ואילו רבי משה מתקו, חכם אשכנזי בזמן הרמב"ם, כותב: "העופות שגדלין על אילנות מותרים, אם אמת שגדלים על אילנות".

רבי פנחס מווילנא, בספר הברית (ח"א מאמר י"א) כותב על כך: "וכן יש מן עוף הגדל באילן, ובהגיע העת אשר כבר נתבשל כל צרכו נופל מן האילן וחי. ובמדינת אירלנד נמצאים כמין אווזים הגדלים על האילנות השתולים על פלגי מים, ובהגיע התור נופלים מן האילנות למים וחיים וגדלים במים".

למעשה, יש תיאורים קדומים מאד של התופעה. ההגמון אסטטיוס, שחי בראשית המאה הרביעית לספירה (זמנם של, להבדיל, האמוראים הקדושים אביי ורבא), מתאר: "בענפי האילנות גדלים עופות ויוצאים כפירות עץ ומכוסים בנוצות, לפי עדותם של האנשים שראו את הדבר, אלה תולדות העופות: בתחילה נראה באילן איזה דבר המשתלשל ממנו, אח"כ הוא מקבל דמות וצורה של עוף, לבסוף, כאשר גדלו נוצותיו והוציא חרטומו נופל מן האילן".

בזמננו אין אנו מכירים תופעה זו, כאמור, אבל לפי התיאורים הקדומים (ויש רבים כאלו), היא נשמעת כתופעה מרתקת.