השערה מרתקת: הייתכן שבנו של פרעה חזר בתשובה?

את פרעה אנחנו מכירים היטב, מתוך הסיפור שבתורה ובאגדות חז"ל. עקשן יותר ממנו קשה לתאר. אולי יש שידונו אותו לכף זכות, שה' הכביד את לבו, אך כך או כך, התוצאה ידועה לנו: ככל שהתעקש – הוא חטף עוד מכות, אבל שום דבר לא עזר, עד הרגע האחרון הוא ניסה שוב ושוב להילחם מול בורא העולם.

אך האם ייתכן שהבן שלו כן הושפע מהיד החזקה והזרוע הנטויה שנגלו ביציאת מצרים?

ובכן, ההיסטוריה של מצרים מתעתעת מאד. מצד אחד, המצרים השאירו הרבה מבנים, כתובות, קברים ושבחים על עצמם, אך מצד שני, הדרך לעשות סדר בממצאים הללו, לתארך, להבין מה באמת היה – אינה קלה כל כך. ולכן תיארוך יציאת מצרים מול הכרונולוגיה המצרית שנוי במחלוקת, וישנן הצעות רבות ושונות.

אך בכל אופן, התיארוך הכי פשוט, התואם למסורת חז"ל על פי סדר עולם, הוא שיציאת מצרים התרחשה בשנת ב' תמ"ח לבריאת העולם, במאה ה-14 לפני ספירת הנוצרים. באותו זמן מלך פרעה אמנחותפ השלישי, שהיה מלך גדול ורב עוצמה, לפי מה שהוא מספר על עצמו. אמנחותפ השלישי מת בגיל 45 בערך. את הסיבה לא כתבו לנו המצרים... אגב, לאשתו קראו תיה – דמיון מעניין לשם בתיה שמוזכר אצל חז"ל כבת פרעה.

אבל כאמור לעיל, מפרעה של יציאת מצרים התייאשנו, הוא באמת לא הסכים להבין כלום, ועם ישראל והאנושות למדו שיעור באמונה על הגב שלו. אבל מה עם הבן שלו?

בנו, אמנחותפ הרביעי, נחשב על ידי המצרים למשוגע. מצרים לא היתה אקדמיה ליברלית, היו בה כללים ברורים מאד בקשר לסדרי העולם, אבל את אמנחותפ זה לא ענין, עם תחילת מלכותו הוא בנה לעצמו עיר בירה חדשה, וקרא לה "אופק" (כיום היא מכונה "תל אל עמרנא"). הוא הכריז על פסטיבל דתי קדוש, שבו הודיע לכולם כי מהיום כל האלים במצרים אינם חשובים עוד, אלא יש רק אל אחד שאותו צריכים לעבוד. אל זה הוא.... השמש. אפילו את שמו שלו הוא שינה ל"אחנתון", על שם השמש. את כל האלים האחרים רדף בחמת זעם, ואף גירד את שמותיהם מן המקדשים.

לפי השערת כמה חוקרים, אחנתון הושפע מיציאת מצרים, שאותה חווה כנער צעיר. מפלת האלים המצריים הותירה בו חותם. אמנם, כבן התרבות המצרית, הוא לא הכיר בה' בורא העולם, ואולי לא היה מסוגל בכלל להבין קיומו של אל בלתי נראה, ולכן החליט שהשמש היא האל הגדול, אבל עצם העובדה שהכיר במציאותו של אל אחד היתה תוצאה של יציאת מצרים.

אחנתון הזניח את האימפריה הגדולה שטיפח אביו הכובש. הוא הסתגר במקדשיו ובאמונתו החדשה. קובץ מכתבים מפורסם מתאר התכתבויות מול מלכי כנען – הללו זועקים חמס על ההזנחה, ומתחננים לעזרה, החבירו הולכים וכובשים את הארץ, ופרעה לא עושה כלום ולא בא לעזרה (החבירו, לפי פרשנות אחת, הם בני ישראל).

ובכן, אם נכונה ההשערה, אזי פרעה אמנם לא חזר בתשובה והתגייר כמו יתרו, אבל בהחלט הושפע מיציאת מצרים, משך את ידו מעסקי האימפריה וניסה למצוא דרך תשובה, כביכול, מהאלילות המפלצתית שטיפחו אבותיו.

בניו של אחנתון לא הלכו בדרכו, אלא השיבו לו כגמולו, מחקו את שמותיו ואת כתובותיו, וניסו לשוב ולשקם את האימפריה המצרית, אלא שהיא נפלה לבלי קום, ולא היתה עוד מעצמה עולמית. "וידעו מצרים כי אני ה'".