גן החיות שבלב: איך מנהלים את כל החיות שבתוכנו, עם התכונות שלהן?

בשבוע שעבר כתבתי על חיות שונות שמלמדות אותנו לקחים חשובים בחינוך. התבוננות בכל חיה יכולה לשקף לנו כוחות נפש פנימיים, ואיך אנו מנהלים אותם.

לכולנו יש גם נפש אלוקית גבוהה ונשגבת, אבל גם נפש בהמית. אלו שתי מערכות הפעלה שונות. כמו שנאמר בפסוק: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (משלי י"ב, י'). לכל נפש יש צרכים משלה, ותפקידנו ללמוד לסנכרן את המערכות, להצליח לגרום לסוס לשרת את הרוכב, ולכוחות הגוף להיות מנוע למטרות הרוחניות.

אני זוכר שלמדתי פעם עם הרב אורי זוהר זצ"ל על הנפש הבהמית, והרב אמר לי שאצלו אין רק סוס, אלא יש גן-חיות שלם. אחר כך ראיתי שזה כתוב בעוד ספרים ("היום-יום", כ"ג בסיון). ובאמת כך זה אצל כל אחד. "יש לי ציפור קטנה בלב", ויש אצלי גם עוד כמה חיות. תפקידנו לתת לכל כוח את המידה שלו. צריך להיות עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי (כדברי המשנה במסכת אבות). צריך ללמוד מהחיות האלו את התכונה המרכזית שבהן, כדי שנדע לזהות אותה גם בנו, ולנתב אותה ליעדים הרוחניים הנכונים. "צדיקים – לבם ברשותם" (בר"ר ל"ד, י'), ותפקידנו, שהמוח יהיה שליט על הלב (זוהר ח"ג רכ"ד), ושכוח הדעת ינהל ויצליח לרתום את כוחות הגוף למטרות הנכונות, בהרמוניה ובשלום פנימי.

מלבד החיות שמוזכרות במשנה במסכת אבות, ניסיתי לחשוב על עוד כמה כוחות נפש נוספים, שמיוצגים על ידי חיות שונות. יש בכל אחד מאיתנו תמהיל ייחודי משלו, אבל הנה רק כמה דוגמאות: יש בנו נמלה חרוצה ושקדנית. חסידה, שעושה חסד עם חברותיה. שועל ערמומי. חתול צנוע. יונה נאמנה. תרנגול, שמלא בינה להבחין בין יום ובין לילה. דג סלמון, שיודע לשחות נגד הזרם. כלב, שכולו לב, נאמן ולא שיפוטי. חמור עקשן ודבק במטרותיו. ברבור, שהופך מגוזל מכוער לעוף אצילי. זיקית, שיודעת להשתנות בהתאם לסביבה, ועוד.

אם לא מנהלים נכון את גן החיות הפנימי, החיות משתוללות, ואז מתגלות תופעות כמו: סוס פרא. בת יענה שטומנת את ראשה בחול, או בקודש. קיפוד שדוקר. זאב בודד. טווס גאוותן. ינשוף או עטלף, שער כל הלילה. מדוזה ארסית. בואש מסריח. כריש תוקפן, בריון ודורסני. דוב שישן לו שנת חורף. שבלול שמשתבלל בתוך עצמו. נמלה שצר עולמה כעולם הנמלה. נחש שעפר לחמו, וכל הטעמים שבעולם הם כעפר עבורו. לטאה שזנבה נתלש ומפרכס, כאילו חי אבל לא באמת. חמור חומרי וחומרני. חתול אנוכי. צב עם שריון עבה מאוד, ומשולל חירות. זברה, שתמיד עם פיג'מה. כלב, שישן שנת כלב, ומנסה תמיד רק לְרַצוֹת. פיל, שפיתח עור של פיל. צבוע. עצלן.

תפקידנו בחיים לנהל את הכוחות האלו. כאשר יש טראומה, או מצב לחץ, יש חיות שיוצאות משליטה, כל אחד והחיה הדומיננטית שלו, וזה יוצר הרבה עוגמת נפש ומצבי סיכון. לא יעזור להילחם בחיות האלו מלחמה ישירה, אלא צריך להעיר את המנהל, את כוחות הניהול העצמי והאחריות. ואת זה אי אפשר לעשות בכוח. רק כאשר ילד מרגיש אהוב, מוגן ובטוח, אז הוא מקבל כוחות לנהל את גן החיות הפנימי שלו בהצלחה.