הלוחם צולם מול קבר חבריו – 4 ימים לאחר מכן נקבר לידם

סמ"ר אפרים יכמן הי"ד בן ה-21 מגוש עציון נפל בקרב בצפון רצועת עזה. הוא למד בישיבת ההסדר בירוחם והיה אהוב על כולם. למרות שהצטיין במוזיקה, לימודי התורה היו התשוקה האמיתית שלו. אפרים הגיע אל הישיבה עם שני חבריו הטובים מבית הספר היסודי – איתן רוזנצוויג ויקיר שינקולבסקי. שלושת החברים הטובים למדו יחד בישיבה והתגייסו לגבעתי. איתן רוזנצוויג הי"ד נפל ראשון בקרב בצפון רצועת עזה ב-22 בנובמבר. שבועיים לאחר מכן, נפל יקיר שינקולבסקי הי"ד ב-4 בדצמבר.

בציון היום ה-30 לקבורתו של איתן, עלה אפרים לראשונה לבית העלמין בכפר עציון ובכה על חבריו. שמואל יכמן, אביו של אפרים, סיפר לחדשות 12 כי היה לו קשה מאוד וכי באותו יום הוא צולם על ידי מכרה כשהוא עומד מול קבר חבריו. 4 ימים לאחר מכן, אפרים ייקבר בדיוק באותה נקודה בה בכה על חברי הילדות שלו.

שמואל אמר כי לאחר העלייה לבית העלמין, אפרים ביקש להיות לבד. ביום ראשון הוא חזר לצבא, ורגע לפני שנכנס לעזה הוא התקשר לאביו. "השיחה הזו הייתה קצת מוזרה", נזכר שמואל, "כי בדרך כלל הוא מתקשר לאימא שלו. הוא אמר לי 'להתראות'. היה משהו מוזר בקול שלו. כל העניין הזה לא הרגיש לי טוב וביום שלישי, 27.12, קרתה התקרית שבה הוא נהרג".

אפרים נורה על ידי מחבלים שחדרו אל הבניין בו שהה יחד עם חבריו. הוא פונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. אביו מספר שבאותו יום שישי, בו ביקש אפרים להיות לבד, הוא כתב מכתב שנמצא רק לאחר שנהרג בקרב. "במכתב הוא ביקש שלא נהיה עצובים מדי ושנהפוך את כל הרע לטוב. הוא כתב לחברים שלו שהם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם, ויש מילה אחת שהוא חזר עליה מספר פעמים 'ענווה', כי כך היה גם במותו", סיפר שמואל. "באחת מן הפעמים, כשחזר מעזה, סיפר לנו אפרים על הנמ"ר שלו וכמה הוא אוהב את האנשים שאיתו ואיך כל אחד מהם מייצג את ישראל היפה וכמה הוא היה שמח שכולם יסתדרו בכל המדינה ולא רק בנמ"ר שלו".

האב השכול הוסיף: "זו גזרה משמיים. אנחנו עוד לא מעכלים. הוא הבן הבכור שלנו. לפניו יש אחות בכורה שרק התחתנה. אנחנו לא היינו רוצים את זה, אבל אנחנו יודעים שאפרים במקום טוב, ולנו יש עבודה להנציח אותו".