חידתו המפתיעה של הבן איש חי: מי היא הרוטשילדית מהודו?

בספרו של מרן הבן איש חי, "אמרי בינה", באה חידה מעניינת, שפתרונה הוא ארבע אותיות: פ'ר'ח'ה'. מי היא פרחה? ומדוע הקדיש לה הבן איש חי חידה בספרו?

פַּרְחַה ששון נקראה כך על שם פרח, בלשון נקבה. שמה הלועזי היה פלורה. היא נולדה בהודו בשנת תרי"ט, למשפחת ששון, שהיתה חלק מקהילת יהודי בגדד שהיגרו להודו אחרי הכיבוש האנגלי, ועשו שם חיל בעסקיהם.

פרחה היתה הבכורה מבין 12 אחים ואחיות במשפחת גבאי. בגיל צעיר התאלמנה מבעלה סלימאן ששון, וניהלה אימפריה עסקית חובקת עולם. פרחה היתה גאון כלכלי וגאון ביחסי אנוש, דיברה שפות רבות וניהלה מסחר בינלאומי. חלק גדול מהמסחר בין הודו לבריטניה התבצע על ידי חברות שהיו בבעלותה.

בשנת תרס"ז הקימה את בית החולים היהודי הראשון בלונדון, מכספה האישי, ועמדה בראש הוועד המנהל שלו עד יומה האחרון. כששמעה שהרופא היהודי המפורסם, זאב חבקין, עורך ניסויים כדי לפתח תרופה לחיידק הכולרה, היא מימנה את ניסוייו, ואכן, בסופו של דבר הצליח חבקין לרפא את המחלה הקשה הזו, שהפילה שמות באוכלוסיית האנושות עד אותו זמן.

אך לבה לא גבה בעקבות הצלחתה. היא תרמה מהונה סכומים עצומים לגופים יהודיים בכל רחבי העולם, וכונתה "הרוטשילדית של המזרח". בגיל צעיר שכר לה אביה רבנים שילמדו אותה עברית ויהדות, ועד סוף ימיה היתה מתייעצת בכל שאלה עם גדולי הדור.

בספרות השו"ת של מרן הבן איש חי, הרב יצחק נסים - שהיה בהמשך הרב הראשי לארץ ישראל, והראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, ניתן למצוא תשובות שנכתבו אליה. הרב יצחק נסים כותב לה: "נשאלתי מהגבירה המפורסמה, הרבנית המצוינת בחכמתה מרת פרחה תחי'... וזה לשונה...", (שו"ת יין הטוב סימן מ"ג). המעיין בשאלתה יוכל לראות עד כמה היתה פרחה גם תלמידה חכמה (היא כותבת בארמית תלמודית...), וכפי המסופר נשאה ונתנה ארוכות גם עם הסבא קדישא מוהרש"א אלפאנדרי, חכם באשי ליהודי סוריה, והוא התפעל מחכמתה וידענותה הרבה.

בכל מסעותיה, מארצות המזרח ועד  מערב אירופה, היה בתוך פמלייתה תמיד גם שוחט יהודי, למען יוכלו היא ומלויה לאכול אך ורק בשר משחיטה מהודרת.

פרחה נפטרה בשנת תרצ"ו, והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הספיד אותה באמרו, בין השאר: "באר חיה של תורה, יראת שמים, תבונה, טוב לב ונדיבות... מהבאר הנפלאה שלה ישראל יכולה לשאוב שפע עידוד והשראה אצילית". מצבת קבורתה היא אות לענווה ופשטות של מי שהיו בידה תורה וגדולה, ולא רם לבבה. זכתה להיקבר בהר הזיתים בין צדיקים וצדיקות. יהי זכרה ברוך.