"הוא לא רואה אותי. אולי אנחנו באמת לא מתאימים?"

"שלושה ימים אני עובד על המתנה הזאת! שלושה ימים אני משקיע, מתכנן ועושה לה הפתעה מיוחדת כל כך, ואיך היא מגיבה? היא אומרת לי: 'אתה לא קולט אותי. אתה לא רואה אותי'. ואז היא מגיעה לאמירה הקבועה שלה שאולי אנחנו בכלל לא מתאימים. את יודעת כמה זה פוגע בי?", יובל התחיל את השיחה בכעס.

"אם הוא היה פשוט מקשיב ושומע אותי, שזו כבר הפעם האלף שאני אומרת לו שאני לא אוהבת מסיבות הפתעה, אז הייתי יודעת שהוא באמת היה חושב עלי. שהוא באמת מכיר אותי ומברר מה באמת עושה לי טוב", הגיבה שרה בכעס בחזרה.

"אז יודעת מה? אולי באמת אנחנו לא מתאימים! אני לא מוכן לחיות עם אישה שלא מעריכה אותי!", נעלב יובל.

"אני חושבת שאתה לא יודע לוותר, ובזוגיות צריך לדעת לוותר, והרבה!", פסקה שרה.

"תנועת הוויתור בתוך קשר כדי לקיים אותו, זו אמונה מוטעית ומרחיקה. באיש ובאישה יש תנועות נפש זכריות ונקביות, והן מקבילות לאנטומיה הגופנית.

"תנועת נפש זכרית - תנועת של השפעה, נתינה, השקיה, זריעה. 

"תנועת נפש נקבית - תנועה של קבלה, מושפעות, התמסרות, ממש כמו אדמה שמגיבה להשקיה והזריעה.

"כשאת אמא, תנועת הנפש שלך כלפי הילדים שלך היא תנועה זכרית, וזה מצוין, ככה זה צריך להיות. אבל בקשר זוגי, הבסיס שלו צריך להיות שהצד הזכרי מביא לקשר תנועה זכרית, והצד הנקבי – תנועה נקבית.

"בהתייחס לאירוע שהבאתם: יובל נתן לך מתנה, התנועה הזו היא תנועה זכרית של השפעה ונתינה. ואת הרגשת שהמתנה לא מדויקת וטובה עבורך. יובל, נפגעת מהתגובה של שרה, נעלבת והתכנסת לתוך עצמך (זו תנועה נקבית), וזה השאיר אותך, שרה, נטושה...

"תחושת הנטישה גרמה לך באופן טבעי להתחיל להתעסק ביובל, כמה הוא לא בסדר ואיך הוא לא מכיר אותך. כל העיסוק הזה ביובל גרם לך להתחבר לתנועת נפש זכרית. מכאן התחיל מעגל קסמים שלילי ארוך ומייגע של זוג, כשכל אחד מאמץ תנועת נפש הופכית. לא סתם נאמר 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד'".

"אני צריך לדבוק בשרה? במה שרה צריכה לדבוק?", שאל יובל בחשדנות.

"גבר, התנועה שלו היא התגברות על אתגר, וגדילה ממנו. לכן המהלך של גבר בחיים הוא 'על כן יעזוב את אביו ואת אמו', יעזוב את המקום המוכר והילדי שלו, את המקום שמחפש את אמא, מישהי שמקבלת אותו במאה אחוז כמו שהוא.

"התנועה של לגבור, זה להסכים לצאת מהמקום הזה ולהכיר מקום חדש, של גבר שהופך להיות משפיע. גבר שמייצר ומושך את האנרגיה מלמעלה. כשגבר דואג לאישה שלו, זורם דרכו שפע והוא מחובר לערוץ מאוד גבוה של שפע וכוחות.

"אם הגבר, שהוא אור, בעצם הופך לכלי שמחפש לקבל, יש בזה הגבלה, התנגשות וריק זוגי. זה חוק רוחני!

"לגביך, שרה, כשיובל פגע בך והתנהג בצורה שגרמה לך להרגיש שלא רואים ושומעים אותך, כל ערכת הפרשנויות של האירוע הזה שהוא פגע בך, זו התעסקות אינסופית ביובל, כמה הוא לא בסדר, ואיך הכל חוזר שוב ושוב.

"קשה כל כך לצאת מהמקום הזה, ויש לך, כאישה, זיכרון ענק לגבי זה. הוא תמיד ככה. אם הוא תמיד כזה אגואיסט ולא אכפתי, כנראה שגם אני תמיד לא יקרה, לא ראויה ולא שווה. יש פה מערכת שמזינה את עצמה. שני הצדדים משמרים ביחד מערכת שמחלישה את עצמה ואחד את השני".

"למה מחלישה?", שאל יובל.

"כי אני מבינה שאם לי כואב מאוד, זה נראה כאילו לא אכפת ליובל. אבל, סביר להניח שהוא כואב באותה המידה. יכול להיות שהוא מעמעם או מתעלם מהכאב הזה.

"כשאנחנו מרגישות נטושות, אוטומטית, אנחנו נוטשות את עצמנו, ואז אנחנו עוברות להתעסק בו. לכן חשוב מאוד, שרה, שגם את תעשי את הצד שלך – תדבקי בעצמך. תשאלי את עצמך: 'מה אני צריכה? איפה אני לא הייתי נאמנה לעצמי באיך שביטאתי את עצמי?'.

"למה את מתכוונת ב'לדבוק'?", שאלה שרה.

"לדבוק, אני מתכוונת לצאת מהנטייה הטבעית שלך להתעסק במה יובל עשה או לא עשה. לאט לאט נלמד פה להשתמש בכאב הזה לצמיחה ולריפוי שלך", עניתי לה.

"אז תוכלי לתת לנו עצה איך אנחנו יכולים לזהות מתי אנחנו בתנועה נקבית או תנועה זכרית?", שאלה שרה.

"יובל, אם אתה עסוק במה שקורה בתוכך – אתה בתנועת נפש נקבית. ואם אתה עסוק במה אתה יכול להשפיע עבור שרה – אז זו תנועת נפש זכרית. אצלך, שרה…".

" אם אני עסוקה במה שקורה בתוכי – אז אני בתנועה נקבית, ואם אני עסוקה ביובל – אני בתנועת נפש זכרית", קטעה אותי שרה.

"זה מרגיש לי לא הגיוני, כאילו רק אני צריך להיות פה במסירות נפש", התלונן יובל.

"המפגש הזוגי מתרחש אצל האישה. היא ה'מקום', 'ביתו היא אשתו'. היא מארחת, היא נפתחת ומוסרת את עצמה למען הקשר הזוגי".

"אז להיות בתנועת נפש זכרית זה אומר שאני בכיוון שלה כל הזמן? מה אני מרוויח מזה?", שאל יובל.

"כשגבר מתעסק בעצמו – הוא במקום הילדי, ואז הוא לא יכול להיות במקום המשפיע. לדבוק באישה זה להתגבר ולעלות מעל הטבע. זו הזמנה עבור כל גבר שרוצה להיות באמת ראש משפחה. זה לא תנאי ולא מטרה.

"כתוצאה מכך, הוא מאיר את החלק הנקבי של האישה, ומתוך זה מתגלים כל האוצרות של הקשר הזוגי. יהיה לכך שיקוף מהמציאות. השפעת, השקת וטיפחת – אז תהיה צמיחה מלאה, התמסרות, ותוכל לראות את אשתך שמחה. 'אם הבנים שמחה'.

"מה משמח אותך יותר, יובל, מלראות את אשתך שמחה בך? לא סתם זו המצווה של הגבר, לשמח את האישה".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן