"האזרח הפשוט לא מבין באסטרטגיה צבאית": אלופים במיל' גרשון הכהן ועוזי דיין על המלחמה בעזה

למעלה ממאה ועשרים ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס ביישובי העוטף בשמחת תורה. גם בימים אלו ניכרת התגובה הישראלית למעשים הנפשעים, עם פעילות כוחות צה"ל בעומק הרצועה – באזורים שרגליים ישראליות לא דרכו בהם מזה שני עשורים.

במקביל לקרבות הגבורה שמנהלים לוחמי צה"ל ברחבי הרצועה, מסמטאות חאן יונס ועד מבואות שאטי, אופי הלחימה בימים אלו נראה שונה מאוד מזה שהיה עם תחילת התמרון הקרקעי. במקום סדר הכוחות הגדול שפעל ברצועה עד לפני תקופה, היום פועלים בה כוחות קטנים יותר, לאחר שחלק מהכוחות הוחזרו לישראל להתרעננות.

בשיחה שאנו עורכים עם אלוף במיל' עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר "מבטחי-פורום מפקדים לאומי", הוא סבור שדילול הכוחות אינו צעד נכון מבחינתה של ישראל: "אני חושב שהמלחמה בעזה מדשדשת".

האם ישנה קונסטלציה מסוימת שיכולה להצדיק את דילול הכוחות?

"הסיבה היחידה שאני יכול לקבל בכל הנוגע להוצאת הכוחות מהרצועה, היא במטרה להפנות את הלוחמים הללו לחזית הצפון", הוא אומר. אחרת, כך הוא סבור, דילול הכוחות הינו צעד בעייתי: "פשיטות אתה עושה רק במקום שכבשת. כל עוד לא הושלמה משימת הכיבוש בכל שטחי הרצועה, כולל ניתוק ציר פילדלפי, אין הצדקה לדלל או להוציא כוחות מהרצועה. ככלל, אי אפשר לשלוט בעזה לאורך זמן על ידי פשיטות, הפשיטות יכולות להיות טובות רק לקטע או לשלב מסוים, ולא לפני שכל השטח נכבש".

מנגד, אלוף במיל' גרשון הכהן, שבעברו גם כן שורה של תפקידים בכירים בצה"ל, אומר בהתייחס לחילוקי הדעות בציבור: "לדעתי יש היגיון באופן ניהול הלחימה עד כה. חשוב להבין שהעם לא מבין באסטרטגיית לחימה, ולצערי גם לא מספיק מסבירים לו נכון". להכהן יש גם ביקורת על מסיבות העיתונאים שעורכים גורמים שונים, בהן התשובות שניתנות לשאלות לא מספקות את הציבור ורק מחריפות את חוסר הידיעה של האזרחים, לדבריו. הוא מציע במקום זאת "לדבר בגובה העיניים, להסביר שלפנינו מלחמה ארוכה, כזו שלא תיפתר ביום אחד. אני דווקא חושב שהצעדים של הצבא הם נכונים".

"אם ניקח כדוגמה את המלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה", מסביר הכהן, "שם נלחמו הצדדים לא פעם בשנים האחרונות. רק לפני שלוש שנים הסכימו ארמניה ואזרבייג'ן על הפסקת אש, אבל לפני ארבעה חודשים אזרבייג'ן פתחה במלחמה שאפשרה לה ביום אחד לגרש את ארמניה משטח המריבה (נגורנו קרבאך). האירוע הזה מלמד אותנו שבמלחמה שם המשחק הוא מבט אסטרטגי, ודעת הקהל בישראל לגבי דילול הכוחות נובעת מחוסר סבלנות. אנו רואים שדווקא לאויבינו יש סבלנות, והיא שם המשחק".

"עזה היא מקום מבוצר שאין כמוהו בעולם"

כמו מרבית אזרחי ישראל, מתקפת חמאס בשמחת תורה תפסה גם את אלוף במיל' דיין בהפתעה. אולם מה שעוד הפתיע אותו היה תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל בעזה. מבוצר "אופי הפעולה של ישראל עם תחילת התמרון מקורה בטעות", הוא טוען ומסביר: "כבר בתחילה, ישראל הייתה צריכה לפעול לניתוק הרצועה ממצרים באמצעות כיבוש ציר פילדלפי, ולפצל את הרצועה לשלושה חלקים".

לדעת דיין, "כעת דווקא צריך להאיץ את המלחמה, לא להוציא לוחמים מהרצועה. צריך להבין שתוצאות המלחמה בעזה ישפיעו בסופו של דבר גם על הגזרה הצפונית ויו"ש. ניצחון ישראלי ברור גם יעניק מסר ברור לכל אוהבינו ואויבינו ברחבי המזרח התיכון. לשם כך צריך להאיץ את פעילות צה"ל ברחבי עזה".

מה ישראל צריכה להשיג בסופו של יום מהמלחמה?

"כשאנו אומרים שעלינו למוטט את החמאס, המשמעות של זה היא להשמיד את ההנהגה של הארגון, ולפגוע ביכולת שלו פגיעה אנושה", מבהיר דיין. "המטרה של ישראל צריכה להיות כיבוש הרצועה כולה. בסופו של דבר ניצחון במלחמה זה גם אומר לא לתת לחמאס לחזור. כיוון שחמאס הוא רעיון שמושרש בהרבה מאוד אנשים וזוכה לתמיכה מאוד גבוהה ברצועה, הדרך היחידה לחסל אותו היא להשמיד את ההנהגה ולפרק את המנגנון כולו".

הכהן סבור כי "ניצחון זהו דבר שקשה להגדיר. אם ניקח לדוגמה את מלחמת יום כיפור, במידה רבה סאדאת היה יכול לספר לעם שלו שניצח, כי ניצחון צבאי לא הספיק במקרה ההוא, ותוצאת המלחמה הייתה שלמרות הניצחון הצבאי של ישראל בקרב הצבאי – היא נסוגה מסיני בעקבות אותה מלחמה, ואף החלה להסתבך מאז בפנטזיות של שלום.

"אחד הדברים הגדולים בחיי אדם זה שהחיים הם לא מתמטיקה, ואי אפשר לדעת את תוצאות מהלכיו קודם שהן ניכרות בשטח", ממשיך הכהן. "באותו אופן, מלחמה היא לא פרויקט הנדסי. המטרה יכולה להיות להגיע לנקודה מסוימת, אבל זה טוב להתוויית היעד בתחילת הדרך. אנו רואים כיצד דווקא הרוסים הבינו זאת במלחמתם באוקראינה. הם מנהלים את הלחימה באופן מושכל, למרות אי הצלחתם להביס את האוקראינים במהירות כפי שהיה נראה שיצליחו לבצע בתחילת הדרך. המשמעות של זה היא, שבתחילתה של מלחמה מגדירים יעדים ואז מתאימים את מטרות הלחימה בהתאם לממצאים בשטח".

עד כמה חמאס הוכה?

"קשה לדעת. כנראה שנצטרך להמשיך להילחם עוד שנים, כפי שאנו מכירים מהעבר שלנו כעם", אומר הכהן. "הרי בתנ"ך כתוב על דוד המלך שהיכה את פלישתים, ולאחר מכן עם ישראל נצרך שוב לצאת למלחמה. כך שגם בהיסטוריה אנו רואים כיצד מלחמות לא בהכרח פוטרות את הקונפליקט לתמיד.

(צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

"במקרה שלנו", ממשיך הכהן, "העם נכנס למלחמה עם רוח עילאית שכמוה לא הייתה אפילו לא ביום כיפור שבמהלכה שירתי בצבא. המלחמה מתנהלת בצורה טובה מאז. עזה היא מקום מבוצר שאין כמוהו בעולם. יש שם גם מרחב תת-קרקע, שצה"ל נלחם בו בצורה ראויה לכבוד ולהערכה. אגב, למדנו כאן על הדרך שצה"ל לא יכול להיות צבא קטן וחכם. לדעתי אנו צריכים צבא כפול בגודלו ממה שקיים היום".

"מצרים משחקת משחק כפול. ישראל לא יכולה לסמוך עליה"

ומה לגבי כיבוש ציר פילדלפי?

דיין: "אם משאירים את הגבול בין עזה למצרים פתוח, חמאס יחזור. צריך לזכור שדרך הגבול הדרומי נבנה חלק גדול מכוחו של ארגון הטרור".

הכהן: "דרך מעבר פילדלפי נכנסו לרצועה שפע של אמצעי לחימה, כולל יכולות לחפירת המנהרות. בסוף יש גבול לאפשרויות הייצור המקומיות של חמאס, ולשם בניית מערך הטרור האדיר ברצועה הוא נצרך ללא מעט חומרי גלם, אם זה בכל הנוגע לייצור הרקטות, או כדי להבטיח את בניית המנהרות".

"ציר פילדלפי הוא גם דרך היציאה העיקרי מהרצועה", מוסיף הכהן. "חלק גדול מהלוחמים של חמאס עברו הכשרות באיראן, כשהם משתמשים בפילדלפי כדי לצאת מהרצועה לאיראן. לכן גם קיים כעת החשש מהברחת החטופים ומבריחת בכירי חמאס מהרצועה דרך הציר".

(צילום: shutterstock) רצועת עזה, אוקטובר 2023 - מבט מהלווין

אלו אתגרים עומדים בפני ישראל במקרה שתתקבל החלטה לכבוש את הציר?

הכהן: "מבחינה מבצעית ישראל מסוגלת לכך. הבעייתיות מולה ישראל מתמודדת היא בעיקר מדינית. בסביבות רפיח שוהים כמיליון בני אדם, חלקם פליטים שתופסים מחסה על מדרכות העיר, ויש גם את המצרים שמסרבים לשליטה ישראלית בפילדלפי. יש כאן רגישויות, אבל אני חושב שצה"ל ימצא את הדרך להתגבר עליהן".

דיין: "ישראל לא יכולה לסמוך על מצרים בכל הנוגע לאבטחת הגבול עם הרצועה. הם משחקים משחק כפול".

מה עומד מאחורי ההתנגדות המצרית לכיבוש ישראלי של ציר פילדלפי?

דיין: "ייתכן מאוד שהם חוששים מכך שנחשוף מה התרחש במקום במשך השנים שבהן לא החזקנו בציר. נוסף על כך, המצרים אינם רוצים לשלוט בעזה אבל כן מעוניינים בגבול עם הרצועה, בגלל שזה נותן להם כוח והשפעה. ואולי מעל הכול, הסיבה להתנגדות המצרית נובעת מהעוינות הבסיסית של מצרים כלפי מדינת ישראל, לצד הרצון שלה שישראל תקיז את דמה ותיחלש במאבק מול חמאס". לצד זאת, דיין סבור כי "ישראל איננה צריכה להתחשב בטיעונים המצריים, בגלל שאין מדובר בשטח מצרי אלא באזור הנשלט בידי חמאס".

בימים אלו מתנהלים דיונים על עסקה להשבת החטופים. האם הדרך הנכונה להביאם היא באמצעות לחץ צבאי או עסקה?

דיין: "כמה שיותר נלחץ צבאית על ארגוני הטרור, זה יקרב את הבאת החטופים. המשימות הללו – זו הצבאית וזו שנועדה לשחרר את החטופים – משרתות אלו את אלו".

(צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בהתייחס לחזית הצפונית, האם האירוע יסתיים במלחמה עם חיזבאללה?

"אנו כבר נמצאים במלחמה מול חיזבאללה", אומר דיין ומדגיש כי "ההישג המינימלי בצפון הוא יצירת רצועת ביטחון של כעשרה קילומטר – הטווח של טילי הנ"ט החדשים. המשמעות של זה ברורה: על כל האזור עד צפונית לליטני להיות ריק מאנשים. כל מי שמסתובב באזור – דמו בראשו. אחרת אינני רואה מצב שבו אנו יכולים להבטיח את ביטחון אזרחינו בצפון. בנוסף, אנו צריכים שבין היישובים לאויב יהיה צבא, כלקח מאירועי שמחת תורה שבהם המחבלים פשטו על היישובים שהיו סמוכים יותר לגדר".