הקשר המפתיע בין השדה המגנטי של כדור הארץ לספר מלכים

הנביא מספר לנו: "אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם" (מלכים ב', י"ב, י"ח).

הנושא בפסוקים אלה הוא ירושלים. מלך ארם רצה לכבוש את ירושלים, אבל דרך אגב מוזכר שחזאל מלך ארם לכד את העיר גת, שהיתה אחת מערי הפלשתים.

בעידן שלנו, בו ישנם אנשים ש"דחוף" להם להתווכח ולהטיל ספק בכל דבר, לא פסחו כמובן גם על דברי הנביאים, אולי סתם כתבו? אולי היה אינטרס למישהו לכתוב? וכהנה דברי הבל וכפירה.

שיטה מדעית חדשנית ומעניינת אפשרה בחודש האחרון לחוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, להיווכח בנכונות הנתון הזה, המוזכר דרך אגב בנביא.

אתר גת פלשתים מזוהה עם "תל צפית" שבשפלה. האתר נחרב בשריפה, אך מתי אירעה השריפה? מי עשה אותה? נשמע כמו מבוי סתום. בהיעדר כתובת או תיעוד היסטורי, איך אפשר לדעת מתי נשרף אתר מסוים?

השיטה המעניינת מסתמכת על השדה המגנטי של כדור הארץ. כידוע לכולנו, בציר של כדור הארץ יש מגנט. המגנטיות אמנם חלשה, לא יקרה לכם שפטיש יקפוץ מהיד ויעוף לכיוון הקוטב הצפוני... אבל כאשר ישנה מתכת קלה משוחררת בתוך נוזל, למשל מחט של מצפן, היא נמשכת באופן מגנטי לכיוון הציר, ומראה לנו את הצפון.

השדה המגנטי של כדור הארץ משתנה מדי פעם, בעקבות אירועים קוסמולוגיים, כל מיני סיבות גיאודזיות, ועוד דברים שידועים לחוקרים. כך שאם היינו יכולים לשחזר את השדה המגנטי בזמן חורבן העיר גת, היינו יכולים לקבוע את תאריך החורבן.

אחת משיטות הבניה בימי קדם היתה לבני בוץ שנשרפות בכבשן, כמתואר בספר בראשית, "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר". והנה, בתוך עיסת הבוץ ישנם חומרים מגנטיים שונים, שהשדה המגנטי של כדור הארץ משפיע עליהם, וכאשר שורפים אותם, החומרים האלו מתקשים באופן בלתי הפיך. כך אנחנו יכולים, בזמננו, לקחת את הלבנים משכבת השריפה, לנתח את הכיוון של החומרים המגנטיים, ולקבוע באיזו זווית בדיוק היה השדה המגנטי בזמן השריפה.

הזווית הזו תואמת בדיוק לאותה שנה שבה מתואר בנביא נצחונו של חזאל מלך ארם על גת. שנת 830 לפני הספירה.

אתם ודאי שואלים: מנין שהשריפה שקיבעה את הכיוון המגנטי היתה שריפה של חורבן? אולי זו השריפה של הכבשן שבו הכינו את האבנים לבניה? על כך משיב פרופסור אהרן מאיר תשובה פשוטה אך חד משמעית: כאשר שורפים את הלבנים בכבשן, לא טורחים לשמור על הכיוון שלהם מהכבשן ועד הבניה בתוך הקיר. מוליכים אותם במריצה או על הגב, מעמידים אחת אחת ומורחים טיח. אם כך היה, לא היה נשמר הכיוון האחיד בתוך הלבנים. האחידות של הכיוון מוכיחה שהן נשרפו במקומן, אחרי שהקיר היה בנוי...

אנחנו לא צריכים את האישוש הזה, אבל מרתק לראות כיצד שיטות מדעיות חדשניות עוזרות לנו לראות בעיניים את תיאורי הנביאים.