למה הנוער של היום פחות מתעניין ברוחניות, ולמה זה הופך אותם למיוחדים?

המבוגרים מסתכלים על המתבגרים, לא מבינים למה הדור של היום פחות מתעניין ברוחניות ויהדות מאשר מה שהיה לפני כמה דורות. איך ערכים ואידיאלים הוחלפו בסרטוני רשת מטופשים, משחקי וידאו חסרי תועלת והתעסקות כמעט אובססיבית בחיצוניות ושופינג, הם שואלים את עצמם. זה מאוד קל לשפוט את הדור של היום, אבל רק למי שלא מבין שהעולם שהיה הוא לא העולם של היום.

פעם, צניעות כמעט לא היתה אישו. העולם בטבעו היה שמרני ומאופק יותר, גם אצל אומות העולם, אז מה הביג דיל להתלבש ולנהוג בצניעות? היום, כל חיזוק קטן שמגרד את הצניעות של פעם מקבל אלפי לייקים ופרגונים, ולא סתם. זה באמת קשה.

פעם, לא היו מסכים, לא טלוויזיה ולא רשתות חברתיות. עולם השיווק הסתכם פחות או יותר בפרסומת על אוטובוס של 'אגד'. היום, המסרים הפרסומיים מטביעים את הטובים שבינינו, "אם רק תיראו ככה, או אם רק יהיה לכם את זה, או אם רק תעשו את זה – תראו איזה כיף יהיה לכם". אפשר בגלל להשוואות את הלוחמה הפסיכולוגית והלחץ החברתי של היום לבין פעם?!

פעם, העולם היה פחות נוצץ. אלו היו חיים של פשטות ותמימות יפה. השקט של החומר מאפשר לנשמה להיות קשובה יותר לרוח, להיות מחוברת יותר למה שמעבר. היום, העולם רועש. לך תשמע באוזן הרוחנית שלך למה באת לעולם הזה, כשאלף הסחות דעת מנצנצות וזוהרות מחכות לך בזווית העין.

אז נכון, הפיתויים של היום זה לא מה שהיה פעם, אין על זה עוררין. מצד שני, דווקא בגלל שהיום קשה יותר, כך גם כל חיזוק שאנחנו מקבלים על עצמנו בדור הזה שווה אלף פעמים יותר מחיזוק שהיה פעם. וחוץ מזה, אם הנשמות של המתבגרים של היום ירדו לעולם דווקא בתקופה הלא פשוטה הזו, עם כל הפיתויים שמסביב, כנראה שהם נבחרו, כנראה שיש מישהו שם למעלה שמאמין בהם, ובחר דווקא בהם לרדת בתקופה הזו ולהתעלות מתוך ההסתר.