"הוא לא חי": ה'שוקת' מאל עריש, שמפרטת מה עלה בגורלו של פרעה

בשנת תרכ"ה (1865) הגיע תייר בריטי לעיירה אל-עריש שבמדבר סיני. התייר, שהיה בדרכו למצרים, חיפש בין האהלים אכסניה שבה יוכל להניח את ראשו למשך הלילה. לקראת השקיעה ראה התייר את המקומיים יוצקים מים מכדים לשוקת מרובעת גדולה שניצבה באחת החצרות. לתדהמתו הוא הבחין כי מדובר במונוליט הפוך. מונוליט הוא אבן ייחודית שהיה מקובל להקים בעולם הקדום במרכזם של מקדשים או בכיכרות ערים. את זאת הבין התייר כאשר ראה שארבעת קירות ה"שוקת" מכוסות סימנים צפופים.

בהגיעו לקהיר, סיפר התייר על התגלית המוזרה למלומדים בריטיים ששהו שם. אחד המלומדים שמר את הדבר בזיכרונו, וכעשרים שנה לאחר מכן הועתקה הכתובת, והרישום הועבר לחוקר בשם גריפין, שפענח את הטקסט. הטקסט התפרסם לראשונה בשנת תר"נ (1890) ע"י חוקר בשם נֵיוִויל. הפיענוח הראשוני היה רחוק מלהיות מובן, ועם התקדמות הידע פענח שוב את הטקסט האגיפטולוג (-חוקר תולדות מצרים) המפורסם אלן גרדינר.

הטקסט של כתובת אל עריש מסובך, וחלקים גדולים ממנו לא מובנים, אך מתוך החלקים שכן פוענחו בצורה סבירה, עולה כי היא מתארת התרחשויות שאירעו בזמנו של המלך תום. בין הדברים נכתב שם כך: "הארץ היתה במצוקה גדולה. רעה נפלה על פני האדמה... זעזוע גדול מאד פקד את הארמון... איש לא עזב את הארמון במשך תשעה ימים, ובמשך תשעה ימים אלה של תהפוכות טבע, השתוללה סופה כזו שגם בני האדם וגם האלים לא יכלו לראות איש את פני היושב לידו... ויהי כאשר נלחם הוד מלכותו רע-חארמכיס בעושי הרשע באדם זה, הוא 'מקום המערבולת', לא גברו עושי הרשע על הוד מלכותו. הוד מלכותו זינק לתוך המקום הנקרא 'מקום המערבולת'... הוד מעלתו מוצא במקום זה הנקרא פי חרותי... הוא נזרק בכוח גדול על ידי המערבולת כלפי מעלה השמימה... הוא לא חי עוד".

השם פי חרותי מזכיר לנו את התיאור בתורה, שקריעת ים סוף התרחשה על יד "פי החירות". (המתרגם לא שם לב לכך, כיוון שהאנגלים לומדים את התורה דרך תרגום לאנגלית. באנגלית אין האות ח', והתעתיק שלהם בכלל שונה. הם יקראו בתורה "מאות' אוף דה היירוט", ולא יעלו בדעתם שבמקור העברי, "הפה של" הוא "פי", וזה מקביל ממש ל"פי חירותי" המצרי).

וכיוון שההקשר למקומה של קריעת ים סוף ברור, מתברר גם הקשר הברור לגורלו של פרעה, ש"נזרק בכוח גדול על ידי המערבולת", כמתואר בתורה, "סוס ורוכבו רמה בים", וכן התיאור הדי ברור של מכת חושך (נראה אמנם שהכותב המצרי הגזים בתיאור ימי המכה, או שהמצרים, מרוב פחד, לא יצאו גם אחרי תום המכה). בהמשך מתואר בנו של פרעה, כשהוא יוצא לחפש אחריו במדבר ומלקט שמועות על גורלו. גם בנו של פרעה נכווה קשות באש מסתורית (אולי עמוד האש?).

יש לציין עוד כי בני ישראל בנו את "פיתום", שפירושה במצרית: הבית של תום, ויכן שיש קשר בין הכינוי "תום" למלך המצרי שבכתובת זו.

כך התמזל מזלה של הכתובת המצרית העתיקה, לחנות במשך למעלה מאלפיים שנה בעיר "אל-עריש", שיתכן שהיא "סוכות", המוזכרת בתורה כאחת החניות הראשונות של בני ישראל.