האם התורה אינה רואה בגויים בני אדם?

כבר כמה שבועות שאנחנו קוראים את תיאורי יציאת מצרים בתורה. אמנם השנה מעוברת, ויש עוד זמן עד הפסח, אבל זה בהחלט מתחבר לנו עם ההכנות לחג הפסח, והציפיה לחג הנפלא והמשמח הזה. מי לא אוהב להגיע לליל הסדר, אחרי כל ההכנות, ולחגוג עם כל המשפחה המורחבת את חירותו של עם ישראל?

מסתבר, שיש מי שלא אוהב... קרוב משפחה שלי, שהיה מתארח אצלנו כל שנה בפסח, בשנה האחרונה החל להשתתף בשיעורי "מחשבת ישראל" באיזה מכון "מתקדם" כלשהו. כשסיפר לי על כך, עשיתי "פרצוף". מההיכרות שלי, הבנתי שהרבה אהבה למורשת ישראל הוא לא ישאב שם...

ואכן, השנה הוא הודיע לי: "אני לא הולך לחגוג איתכם את ליל הסדר". ההמשך היה צפוי מאד: "לא מתאימה לי כל הגזענות הזו, כל המשפחה קוראים ביחד 'שפוך חמתך אל הגויים', וגם הילדים הקטנים, המצרים קיבלו מאה מכות ככה, ומאתיים מכות ככה. בכלל, התורה לא מתייחסת לגויים כמו אל בני אדם. אם אלוקים נתן את התורה, היא אמורה להיות טובה, כי הרי אלוקים הוא טוב, נכון? אז לא מתאים לי להיות גזעני בשם האלוקים", אמר, ולא יסף.

"אתה יודע", אמרתי, "בדיוק בהקשר של המצרים, אומרים חז"ל שהמלאכים ביקשו לומר שירה בעת קריעת ים סוף, והקב"ה השיב להם: 'מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?'. זה בכלל לא נשמע גזענות, בהתחשב במה שהמצרים עוללו לישראל".

"זה לא קונה אותי", השיב לי. "יש המון משפטים כאלו אצל חכמים, חלק מהם מפתיעים ואוניברסליים, וחלק מהם גזעניים. אתה לא יכול לסנן לי סלקטיבית. או שחכמים לא היו סגורים על עצמם, או שהיו אצלם מחלוקות על זה. שורה תחתונה, יש המון גזענות ושנאה לגויים, וזה מנוגד למוסר בסיסי של השוויון האנושי".

"אתה צודק", עניתי, "אני לא אפטור אותך במשפט אחד. אני אנסה להסביר לך מדוע אין סתירה בין המשפטים של חכמים, אלו שמצדדים בלהקדים שלום לכל אדם שנברא בצלם, ואלו שתוקפים בחריפות את הגויים.

"העניין הוא כזה: הרעיון שכל אדם נברא בצלם אלוקים הוא מהתורה, כידוע, ולכן לכל אדם יש זכות לחיות, וזכות לכבוד ורווחה. הוא לא אובייקט, הוא בריאה של ה' והוא בצלם אלוקים. יש הרבה הלכות שנובעות מידיעה בסיסית זו. על בסיס הרעיון הזה נוסד עקרון השוויון.

"אבל למרות זאת, יש יחס מיוחד ליהודים. אין זה משום שהגויים לא בני אדם, להיפך. לכל בני האדם יש זכות מיוחדת של אדם, אבל יהודי חייב לאחיו היהודים יותר מאשר לכל אדם. התורה לא מורידה את הגויים מתחת למדרגת אדם שנברא בצלם, אלא דורשת מהיהודי לעשות יותר בשביל יהודים.

"גם הבורא מתייחס כך ליהודים, משום שהוא כרת איתם ברית ושלח אותם לשליחות. אתה יודע שכולם שווים בפני החוק, כל אחד שעובר על החוק במדינה צריך להיענש, ובכל אופן יש חסינות דיפלומטית – לחברי כנסת יש חסינות, זה לא פוטר אותם מעונש, אלא רק קובע שמסובך יותר להעמיד אותם לדין, צריכים להמתין לסיום הכהונה, או להסיר את החסינות, זה תהליך. למה? משום שאנחנו בחרנו אותם, העם כולו בחר אותם לשליחות, וכדי שיוכלו להתמסר לשליחותם, אף על פי שגם להם מגיע דין וחשבון על כל מעשה, החוק מאפשר להם לבצע את השליחות, כאשר הדין וחשבון ימתין לזמן אחר.

"כך בדיוק היהודים. הקב"ה בא בחשבון עם כל אדם ועם כל אומה, והאדם – מה לעשות, חוטא. המשפטים החריפים נגד הגויים מתייחסים למציאות שבה העמים בעולם אינם צדיקים גדולים. מובן שיש גם ביקורת קשה על החטאים של ישראל, אבל יש הבדל: היהודים הם בשליחות הבורא, ולכן הבורא ממתין עד שהוא מעניש אותם. הוא נושא להם פנים, כיוון שהם מקבלים על עצמם את דבריו. גם כשהם חוטאים, הם עדיין ממשיכים את הברית איתו.