אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת תצוה

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, כ')

אור החיים הקדוש מביא פירוש נפלא מתוך הדגשה על המילה "תצוה".

"ואולי שירמוז באומרו תצוה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"א פ"ג), כי כל תלמיד חכם יש לו ניצוץ מנשמת משה..."

מתוך פירוש זה מובן עד כמה משתלם להתאמץ בלימוד תורה: בכל אחד שלומד תורה ישנו ניצוץ של משה רבינו שמתלווה אליו. על כן נאמר לשון "תצוה" במשמעות של צוותא, ביחד. כלומר, הקב"ה נותן ציווי למשה רבינו "ואתה תצוה", תתחבר ותיצמד לעם ישראל.

"והוא אומרו ואתה תצוה, על דרך אומרו (תהלים, צא): "כי מלאכיו יצוה לך", שהוא לשון צוותא, ליווי לאיש ישראל הנכבדים, וכבר ידעת כי אין חשיבות אלא באמצעות עסק התורה.

אם כן, מעלת התורה גדולה היא עד כדי נתינת חשיבות למי שלומד אותה, שכן הכבוד הכי נחשב בעולם הוא הכבוד שהתורה מעניקה ללומדיה, וכשהזכיר הכתוב את המילים "בני  ישראל", הכוונה ללומדי התורה שבעת התעסקותם בתורה – ניצוץ מנשמת משה רבינו חובר אליהם.

כמו כן, הקב"ה בחר לרמוז את מעלת עסק התורה דווקא בציווי על שמן המשחה. מדוע?

וכך מסביר אור החיים הקדוש:

"ובחר ה' לרמוז רמז זה במצוות שמן כי הוא בחינת התורה, שהוא אור העולם..."

כשם שהשמן מאיר לעולם, כך התורה, ומאחר שניתן לפרש את הפסוק הזה על מעלת התורה, הקב"ה הוסיף כאן רמז על החיבור המיוחד של משה רבינו ללומדיה.

כעת מוליך אותנו אור החיים הקדוש לביאור נוסף, המושתת על הביאור קודם, באומרו כי בכתוב זה נרמזו ארבע גלויות במסע חייהם של עם ישראל, ובכל אחת מהן ישנו אדם אחד שבזכותו יגאלו:

"ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית, ח), כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד":

גלות ראשונה – גלות מצרים, נגאלו ממנה בזכות אברהם אבינו, עליו השלום.

גלות שניה -  גלות בבל, נגאלו ממנה בזכות יצחק אבינו.

גלות שלישית – גלות יוון, נגאלו ממנה בזכות יעקב אבינו.

גלות רביעית – גלות אדום, ומגלות זו עתידים להיגאל בזכות משה רבינו.

אם כן, ומה הקשר לעסק התורה?

"והד' תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות", למעשה, הגלות הרביעית מתרחשת בימינו, כיוון שמצד אחד הדרך להיות ראויים לגאולה היא באמצעות שמירת תורה ומצוות, ומצד שני לימוד התורה מחבר ניצוצות של משה רבינו ללומדיה - ניתן להבין שהגאולה הנוכחית תלויה בקיום ולימוד התורה, וממילא מתקיים הנאמר כאן, וניגאל בזכותו של משה רבינו.

וזה הוא שרמז הכתוב כאן, באומרו ואתה תצוה את בני ישראל: על דרך (תהלים, צא) "כי מלאכיו יצוה", או על דרך אומרם ז"ל: אין "צו" אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד, ותנאי הוא הדבר - שיעסקו ישראל בתורה. וזה הוא אומרו ויקחו אליך שמן זית זך, ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן: מה השמן מאיר לעולם, כך התורה, והם דברי הזוהר שכתבנו בסמוך; ודקדק לומר זך, שצריכין לעסוק בתורה לשמה, בלי שמרים, שהם לקנתר ח"ו או להתגדל וכדומה, אלה הם שמריה.