געגועים של אלמנה צעירה: הרבנית ימימה מזרחי על דברים שלבבות שבורים יודעים

"אני מאוד מאוד מאוד מתגעגעת אליו", אמרה לי 

אלמנת מלחמה צעירה ויפהפייה. 

קרוב לארבעה חודשים היא אלמנה כבר, 

והגעגועים גדולים מאוד מאוד מאוד. 

היא צריכה לחזור עכשיו לבית שלה שבעוטף

וזה יהיה בלעדיו. 

מה עושים?

.

אז קודם כול, אני כל כך זהירה. 

אני באמת לא יודעת איך עונים לשאלה כזו גדולה. 

אבל אמרתי לה שנדמה לי שקודם כל, 

געגוע – צריך להתגעגע אותו עד הסוף. 

לא לברוח ממנו. מפני שהוא יצוץ ויציץ 

מכל מיני פינות. 

.

והדבר השני, אמרתי לה, 

תקחי איזה בגד שהיה שלו ופשוט תחזיקי בו 

או תלבשי אותו. 

כמו סוג של חפץ מעבר? היא שאלה.

ואמרתי: כן. 

.

מאיפה המצאתי את ההמצאה הזאת? 

.

כשעולה אליהו הנביא בסערה השמיימה, 

אלישע, שמחשיב את עצמו כבנו, רואה את אביו הרוחני 

עולה בסערה השמיימה במרכבת אש ענקית 

(כמו שבאמת נהרגו כל הקדושים האלה) 

ואז הוא צועק: אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו! 

וכאן מופיעות שלוש המילים, אולי העצובות ביותר 

בתנ"ך כולו: וְלֹא רָאָהוּ עוֹד.

זהו. זו תמצית הגדרת האבל. 

"וְלֹא רָאָהוּ עוֹד". 

.

אבל אליהו יודע שהוא ישאיר כאן חפץ מַעֲבָר: 

את אדרתו, אַדֶּרֶת אֵלִיָּהו המפורסמת. 

והוא משיל אותה ממנו, והוא משאיר אותה לאלישע, 

שמתעטף בה ומרגיש בתוך אפוד קֵרָמִי. 

האפוד הזה הוא הגנה. 

.

בבגד צרובות התכונות של הלובש, כך אנחנו למדים 

מבגדי הכהונה בפרשת תצווה. 

וכשם שהלבוש צורב מהות בתוך האדם שלובש אותו, 

כך אותו אדם מכניס בתוך הבגד שהוא לובש את 

הקיום שלו ואת הישות שלו ואת הקדושה שלו. 

האדרת הזו היא נחמה גדולה. 

היא לאחוז במשהו שנשוא הגעגוע מוטבע בו.

.

אסתר המלכה לובשת מלכות. היא לובשת את 

אפוד המגן הזה, ולא סתם רש"י מתחבט מאוד,

לאורך שורות ארוכות, בהגדרה של האפוד דווקא. 

הוא לא יודע מה זה, פריט הלבוש הזה שמתואר בפרשתנו. 

והוא משתמש בביטוי המאוד יחידני 

כשהוא רוצה לתאר את האפוד: 

וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא חֲגוֹרָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, 

כְּמִין סִינָר שֶׁחוֹגְרוֹת הַשָּׂרוֹת כְּשֶׁרוֹכְבוֹת עַל הַסּוּסִים.

זאת אומרת, רש"י לוקח את האדם השברירי ביותר 

שיכול להיראות בשטח – שרה עדינה, נסיכה, 

רוכבת על סוס. 

היא תהיה חֲגוּרָה באפוד. 

הקרמי הזה מגן עליה. 

הוא איזושהי תזכורת למלכות שלה.

.

האחיזה הזאת בבגד היא מאוד רוחנית, והיא גם 

מאוד מאוד פשוטה. 

זה "חפץ המעבר" המפורסם שוויניקוט, הפסיכואנליטיקאי, מדבר עליו.

המעבר שהיא צריכה לעבור עכשיו הוא כפול: גם מהמלון 

בחזרה לבית, גם מהחיים הזוגיים אל התהום הפעורה הזו. 

וללבוש את מלכותו וללבוש את מלכותה מדי בוקר.

. 

אני באמת לא יודעת איך אפשר לרפא געגוע כזה, 

אבל אני אשאל את המילים של רש"י לפרשתנו: 

"לִבִּי אוֹמֵר לִי".

ליבי אומר לי כך.

אלמנות המלחמה השבורות מחכות להזמנה של הידברות לנופש היתומים הגדול!

עם ישראל מחבק את היתומים שהקריבו את היקרים להם למעננו – הצטרפו עכשיו לחיבוק הגדול ואמצו יתום מלחמה!

לחצו כאן או התקשרו 073-222-1212