החטופה שחזרה מהשבי: "לא נחזור להיות אותם אנשים שהיינו"

הטבח של חמאס בשמחת תורה הוביל לחטיפה או לרצח של משפחות שלמות. אחת מהן היא משפחה אחת מניר יצחק, שנחטפה לעזה: קלרה מרמן, בן זוגה לואיס הר, אחיה פרננדו, אחותה גבריאלה ואחייניתה מיאה – כולם נחטפו למנהרות. קלרה, גבריאלה ומיאה כבר שוחררו, כשלואיס ופרננדו חולצו על ידי צה"ל במבצע הירואי.

אחרי תקופה ארוכה, מרמן התפנתה כדי לדבר על הימים הקשים שעברה. בראיון לחדשות 12 היא סיפרה כי "מהרגע ששוחררתי והייתי צריכה להיפרד מפרננדו ומלואיס, התקופה הייתה מאוד קשה. ממש גיהינום. זו הייתה המתנה קשה. אחרי 129 ימים בשבי, קיבלתי את ההודעה שפרננדו ולואיס חולצו בצורה מאוד מפתיעה והירואית ושהם בידיים של צה"ל. זה הביא לי אושר עצום, אושר נעים ופרטי שלי. אני יודעת מה זה טירוף ההמתנה, הציפייה, השבר. אני רוצה את השחרור של כולם וכמה שיותר מהר".

קלרה דיברה על הרגעים הראשונים ועל התחושות שעברו מיד אחרי שראתה את השניים. "זה היה חיבוק ענק של כולנו יחד. התחבקנו חמישתנו וזה הזכיר את החיבוק כשהיינו בממ"ד, כשבאו לחטוף אותנו והוציאו אותנו מהממ"ד", היא שחזרה. "הייתה שוב תחושת ביחד. עד היום קשה לי להבין את הנס העצום שקרה לי. כולנו חזרנו, כל המשפחה, וכולנו במצב יחסית טוב. אני מרגישה שהאושר הזה לא יכול להיות שלם לגמרי עד שלא אדע שכל החטופים חזרו. המשפחות בייאוש קשה, אני מלווה אותן, נמצאת איתן, לא מרפה מהמאבק. הן מרוסקות, שבורות לגמרי. ציינו את יום האישה. יש 19 נשים שם שעוברות זוועות. יש מבוגרים מאוד, ילדים. כולם צריכים להשתחרר ולחזור למשפחות, גם אלה שנרצחו".

על השאלה אם השניים ידעו שצה"ל הגיע לחלץ אותם ענתה: "הם מספרים שברגע הפיצוץ חשבו שיש התקפה של צה"ל, אבל אחרי שניות בודדות אמרו להם את השמות שלהם ו'אנחנו באים לקחת אתכם הביתה'. הם הרגישו הקלה, אפילו שהייתה תופת של יריות, הפצצות ורימונים. התחושה שלהם הייתה שהם בידיים טובות, שהם בבית ממש. התרגשות עצומה. יש לנו חיילים וימ"מ אדירים, מדהימים, בלתי רגילים, כל כך אנושיים. הם הרגישו שהם בדרך הביתה, בדרך הכי נעימה וטובה, אפילו שהייתה תופת איומה".

על התחושות של השניים לאחר חזרתם הביתה אמרה: "אחרי חוויה כזו לא חוזרים להיות אותם האנשים שהיינו, לא אנחנו ולא פרננדו ולואיס. בסיס האישיות, האופי, זה אותו דבר. שמחת חיים יש לנו. זה היה גם חלק מההישרדות שלנו, להסתכל כל הזמן על חצי הכוס המלאה. זאת תחושה שאנחנו חיים ושצריכים ליהנות מהחיים. אנחנו מסתכלים על הטוב, ואנחנו מקבלים המון טוב".

לסיום, קלרה נשאלה על הזיכרונות מהשבי. "יש זכרונות ודברים שמזכירים לנו, אם זה רעשים, מילים או דברים שמביאים אותנו לאותם המצבים. יש לנו מעטפת מדהימה, ליווי בריאותי ופסיכולוגי, החום מהחברה ומהעם שלנו - שזה מדהים, עוטף ומרגש אותנו בלי סוף", היא סיכמה. "עכשיו, חייבים לשחרר את כולם. הבריאות שלהם מידרדרת בצורה בלתי רגילה. אין זמן להמתין, חייבים כמה שיותר מהר. לא משנה הדרך. יש לנו יתרון, יש לנו כוח, אנחנו יכולים להשתמש בכוח שלנו. ידנו על העליונה. את יתר הדברים אפשר לעשות אחר כך".