פורים
5 מנהגי פורים יוצאי דופן של קהילות יהודיות ברחבי העולם
את מצוות פורים כולנו מכירים ומקיימים בשמחה. גם את מנהג התחפושות אנחנו, או לפחות ילדינו, מקיימים בהידור, אבל האם ידעתם שישנם מנהגים נוספים לקהילות שונות ברחבי העולם? חלק מהמנהגים מתקיימים גם היום, וחלקם מהווים זיכרונות מתוקים שעליהם מתרפקים יוצאי הקהילות השונות. נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים
- אורית גרוסקוט
- פורסם ג' אדר ב' התשפ"ד
איך נראה חג הפורים שלכם? האם יחד עם קיום המצוות הרגילות (משלוח מנות, משתה, מתנות לאביונים, מקרא מגילה) יש לכם מנהגים עדתיים שמיוחדים רק לכם? לכבוד היום הכי שמח בשנה יצאנו לבדוק איך חגגו יהודים בקהילות שונות בעולם בימים עברו, וחזרנו עם כמה עובדות מרתקות:
1. מרוקו
נתחיל במנהג שאהבנו יותר מכל. הילדים במרוקו נהגו להכין דמויות של המן ועשרת בניו. את הדמויות היו תולים על עמוד כראוי, ושורפים בשמחה במקום מרכזי בעיר.
מנהג מעניין נוסף היה נתינת שמות לתינוקות שנולדו ביום הפורים: הבנים נקראו אך רק מרדכי, והבנות שנולדו ביום זה נקראו כמובן... אסתר.
בעת ההפסקה בתפילה לפני קריאת התורה נהגו לתת צדקה לכל דורש, גם לגויים. לפני קריאת התורה היו עוברים כל מבקשי הצדקה בין בתי הכנסת. רק לאחר שעברו וקיבלו כולם - הוציאו את ספר התורה.
2. ג'רבא
יהודי ג'רבא לקחו את מנהג הכנת הבובות קצת יותר ברצינות. כשבועיים לפני פורים יצאו הילדים עם המלמד השכונתי לשדות הסמוכים, וקצרו צמח מיוחד שנקרא בערבית "דיש". בעזרת ה"דיש" הבעירו את המדורה שבה שרפו את בובת המן. את הבובה עצמה היו ממלאים בנסורת, בסמרטוטים ואפילו באבק שריפה (כמה בטיחותי) על מנת שישמעו פיצוצים תוך כדי השריפה. שריפת הבובה היתה טקס בפני עצמו והתרחשה בבוקר של ערב פורים ולא בחג עצמו. לא רק נערים וילדים שרפו את הבובה, אלא הרב ומבוגרים נוספים השתתפו בטקס. על מנת לקיים "תמחה את זכר עמלק", הרב ושאר המבוגרים היו מכים שלוש פעמים בהמן ובניו שהיו תלויים על עץ מאולתר בתוך המדורה.
3. כורדיסטאן
מנהג מעניין שאופייני רק לקהילת כורדיסטאן היה מצוות "כסא ושעווה". לצד החזן שקרא את המגילה, עמדו שני אנשים. אחד היה ה"סומך" (אדם שעומד לצד הקורא על מנת לתקן אותו אם יש צורך), כפי שנהוג בכל הקהילות, ואחד היה בעל מצוות "כסא ושעווה", ובידו נר שעווה גדול ועבה, שבו הוא מחזיק כל עת קריאת המגילה. ואיך יודעים מי יזכה להחזיק את הנר? מוכרים את הזכות כמה חודשים קודם ביום שמחת תורה.
4. תוניס
ליהודי תוניס היו מנהגים רבים, אחד היפים בהם היה שליחת מתנה יקרה מהארוס לארוסה בערב פורים. בנוסף למתנה יקרת ערך היה שולח הארוס מגש שנקרא "צינייה", מלא עוגות שונות ומעדנים שכנראה נאפו על ידי אמו המסורה.
מנהג מעניין נוסף היה כתיבת שמות "המן" ו"ויזתא" על נייר, ואז מחיקתם על ידי שיכר, על מנת לקיים: "תנו שכר לאובד". מקורי.
5. עיראק (יהדות בבל)
הנה מנהג שהילדים שלכם ירצו מאוד לאמץ: נבחרתם לקחת את משלוח המנות לשכנה? תקבלו על זה כסף. כמה? בדיוק בשווי המשלוח שלקחתם. נשאתם כמה משלוחים ברחבי השכונה? הרווחתם בגדול.
ומה עם תחפושות? הילדים מעדת הבבלים לא נהגו להתחפש. הם היו מתלווים לנגני תזמורת מקומיים שהלכו מבית לבית. הילדים היו נהנים מהאווירה השמחה בעוד נגני התזמורת היו מקבלים כסף מבעלי הבתים.
6. פרנקפורט (גרמניה)
מנהג ייחודי בקהילת פרנקפורט בגרמניה היה להדליק שני נרות שעווה גדולים בתחילת קריאת המגילה. הנרות נקראו על שם המן וזרש, ודלקו עד אשר כבו מעצמם.
7. אשכנז
מנהג ידוע אצל יהודי אשכנז הוא עריכת "פורים שפיל" – מחזה קומי משעשע שמספר את סיפור מגילת אסתר. ומה מיוחד בזה? השחקנים עשויים להיות שיכורים לחלוטין, ולאף אחד לא ממש אכפת.
8. בוכרה
איך עובר עליכם צום תענית אסתר? מצליחים לצום בקלות? מעניין לדעת שבבוכרה גם הבנות הקטנות מגיל 7 צמו בתענית.
9. סלוניקי
הנה מנהג נוסף שהילדים שלכם היו אוהבים: בבוקרו של ערב החג תלו בתקרת בית הספר היהודי בובת המן עשויה סוכר. המורה היה עומד מול הילדים ומכה בו במקל. כשדמות המן התנפצה על רצפת הכיתה – אספו הילדים את החתיכות ואכלו בהנאה. המנהג רווח עד תחילת המאה ה-20.
10. רומא
האיטלקים ידועים בכך שהמציאו את הפיצה (וכנראה מאכלים טעימים נוספים). יהודי איטליה לא ויתרו על המאכל הטעים, ונהגו להכין בפורים "פיצה מתוקה" שהיתה מלאה בדבש, שקדים וצימוקים.
יש לכם מנהג עדתי מעניין בפורים? מכירים מנהגים מרתקים נוספים? כתבו לנו בתגובות.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>