סיון רהב מאיר: אנחנו שמחים – ואז קורה נס

1. מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה, והוא נכנס בתחילת השבוע. כן, גם בימים לא פשוטים, מאתגרים, ציינו יומיים של ראש חודש אדר ב'.

2. אחד הביטויים המזוהים עם חודש אדר מופיע במגילת אסתר: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא". כמו שבמגילה הכול התהפך פתאום ברגע האחרון לטובה, כך בעוד תחומים בחיים אפשר להיות מופתעים: לראות את הרע מסתלק פתאום, את המציאות הקשה מתהפכת ואת החושך מתחלף ברגע באור גדול.

3. מקורו של השם "אדר" הוא בבלי, אבל יש מי שנהגו לקרוא את המילה גם כך: א'-דר, כלומר אלוקים דר (גר) בחודש הזה, הוא נמצא בו באופן מיוחד. הנוכחות שלו מורגשת, איתנו.

4. חכמינו מזכירים שאדר הוא חודש שמח גם כי הוא היה החודש האחרון שלנו בגלות, לפני יציאת מצרים שהתרחשה בחודש ניסן. כלומר, זהו החודש האחרון לפני פסח, לפני הגאולה.

5. בתחילת השבוע, כמו בכל ראש חודש, התפללנו בבוקר תפילת מוסף ולא רק תפילת שחרית, אמרנו את פרקי ההלל מתוך ספר התהלים, והוספנו בתפילה ובברכת המזון את המילים היפות של "יַעֲלֶה וְיָבֹא", שכדאי להתבונן בהן:"יַעֲלֶה וְיָבֹא ויַגִּיעַ ויֵרָאֶה וְיֵרָצֶה ויִשָּׁמַע ויִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה, לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶה".

אמן. שבוע טוב וחודש טוב.

שנזכה לחוות דברים טובים

זה לכאורה לא קשור למלחמה, אבל זה רגע קטן שתפס אותי, בתוך כל אירועי הימים האלה: העיניים של שלומי כהן היו אדומות מדמעות בשבת בבוקר. אני מכירה אותו כצלם צעיר ונמרץ. מאז תחילת המלחמה הוא מתלווה אל שי גראוכר ואל ארגון החסד "ביחד ננצח" במקומות הכי קשים: הלוויות, ניחומי אבלים, מחלקות שיקום של פצועים וקטועי גפיים. תמיד הוא מחפש את הזווית הנכונה, כדי לתפוס הכול דרך עדשת המצלמה.

בשבת בבוקר היינו בברית לבנו של ידידיה אליהו הי"ד, שנפל בעזה לפני ארבעה חודשים. הנשמה של האב עלתה השמיימה, והנשמה של הבן שלו ירדה לעולם הזה, ונכנסה בבריתו של אברהם אבינו, ברית של נצח.

גם שלומי היה שם, במעמד המרגש, אבל בגלל קדושת השבת, הפעם הוא לא החזיק בידיו מצלמה. לראשונה הוא חווה את האירוע ולא תיעד אותו. לדבריו, זו גם הפעם הראשונה שבה הוא בכה.

שנזכה לחוות דברים באמת, ובעיקר – שנחווה בעזרת השם רק שמחות ובשורות טובות.

איך לשמוח?

הנה הגדרה מפתיעה של שמחה, מתוך ההרצאה שנתן אסף פאסי בזום, לקהילת "מתחדשות": "רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו: שמחה לא מגיעה אחרי הניצחון, שמחה היא הדרך שלנו לנצח.

"שמחה היא לא על הצלחה, שמחה היא הדרך להצלחה.

"שמחה פותחת שערים שיביאו אותנו להצלחות. שמחה תביא אותנו למקום יותר גבוה.

"לכן פסימיות היא לא ריאליות, פסימיות תוביל אותך בוודאות למקום טוב פחות. ולכן אופטימיות היא לא תמימות, היא תוכנית עבודה.

"אנחנו לא רק שמחים על הנס. אנחנו שמחים – ואז קורה נס".

כשהלוחם הפצוע הודה לאמא של הזמר

בתמונה: לוחם גבעתי הראל טנג'י שנפצע אנושות בעזה, מודה לאמא של הזמר ביני לנדאו, אחרי ההופעה של ביני הלילה בתיאטרון ירושלים.

"היו לי רסיסים בראש", הוא אמר לה, "בקושי דיברתי, והמוזיקה של הבן שלך הצילה אותי בשיקום. שמעתי אותו יומם ולילה, זה נתן לי תקווה, וחלמתי לבוא להופעה שלו ברגע שאצא סוף סוף מתל השומר. בשבילי זו לא הייתה הופעה הערב, אלא שלוש שעות של תפילה. אפילו הצלחתי לקום ולרקוד. כשאבריא עוד יותר, בעזרת השם, גם אני רוצה לחזק אנשים כמוהו. אז תודה רבה שגידלת אותו".

צילמתי את התמונה הזו הלילה אחרי מופע שהיה באמת מרפא, לא רק ללוחם פצוע, אלא לכל מי שהיה שם. הנה רק אחד השירים של ביני שנתן להראל כוחות - השיר "לפרוש כנפיים":

"לו רק נרפה את כל הכוחות,
ולא נקפוץ ידיים,
אם רק נשחרר את כל האחיזות,
נוכל שוב לפרוש כנפיים.

איך יכולנו לשכוח מי אנו,
ומאין באנו, ושעוד ניתן לנו
להגביה עוף?

שנים שעברו עלינו,
משברים שהותירו אותנו כואבים,
עמעמו אורנו,
החלישו בנו את האמונה,
עד שנדמה היה לנו
שמאז ומעולם
היינו רק מהלכים.

וגם כשסגרו חומות עלינו
מכל הכיוונים
הושפל מבטינו ואת עצמנו
חשבנו אבודים,

הלא מכל נפילותינו
היינו עולים
ומעומק עומקי התהומות
אל שמיים ממריאים".

אמן. רפואה שלמה, הראל. ושנמצא כל אחד את הניגון שמחזק אותנו.

האזינו לשיר "ארץ הקדושה" שהקליט ביני לנדאו בשילוב עם הקלטות שירה וגיטרה של הראל שרביט הי"ד: