"אני אומרת לו כל הזמן, והוא בכל זאת לא מבין"

"כל דבר אני צריכה להגיד לו? אני כבר מיואשת", התלוננה נעמי.

"אני מחזר אחריה, קונה לה פרחים, לוקח אותה למסעדה – ובסוף היא לא מרוצה, ואפילו כועסת עלי", שאול התערב בכעס.

"הבעיה היא שכל פעם שאתה מרגיש קצת דחייה ממני, אתה נעלב, משתבלל בתוך עצמך והולך לישון, אפילו אם זה שמונה בערב. כל כך הרבה פעמים הסברתי לו, בשפה הכי פשוטה, מה אני צריכה ממנו, ואני מרגישה שהוא לא קולט. את חושבת שיום אחד הוא יקלוט? אולי תסבירי לו את? אולי ממך ייקלט לו משהו?", שאלה בייאוש.

"בואו נדבר על איזה תנועות נפשיות כדאי לכם לאמץ על מנת שייווצר חיבור. אפשר להתבונן במעשה הבריאה של הקב"ה, ונשתמש בתהליך ההפריה הביולוגי על מנת ללמוד על מבנה זוגי תקין.

"אחת לתקופה הביצית מוכנה, מחכה ומצפה לתא הזרע שיגיע ויפרה אותה. כמות אדירה של תאי זרע שועטים קדימה לכיוון הביצית, המסע מלא במכשולים רבים. רק 400 מתוך ה-250 מיליון זרעים יגיעו עד לביצית, ומתוכם רק אחד יצליח למצוא את צופן הכניסה, ותתרחש הפריה.

"על מנת שייווצר חיבור בין איש לאישה, האיש צריך לכוון את כל כוחות הנפש שלו, ולצאת לעבר אשתו. תנועה קווית קדימה. לכיוון אחד בלבד, ללב שלה".

"איך זה בא לידי ביטוי ביום יום?", שאל.

"האיש צריך להיות בתנועה של השפעה אליה. לעשות עבורה, לדאוג לה, להעניק לה, לשמח אותה וכו'. אבל, שים לב: כמו בתאי הזרע, הרבה מהנתינה וההשפעה שתעשה, לא תמיד יגיע ממש אליה, ואז אתה תחווה תחושת כשלון.

"יכול להיות שתקנה לה מתנות, והן לא יהיו לטעמה. יכול להיות שתאמר לה מילים, והן לא ייכנסו ללבה, בדיוק כמו תאי הזרע שנכשלים ולא מגיעים ליעד.

"למרות זאת, אתה צריך לשמור על התנועה הזאת כל הזמן. זו מסירות הנפש שלך – להמשיך לנוע לכיוונה, כי מה שחשוב פה הוא לא ההצלחה, אלא להמשיך לשמור על התנועה.

"כשאתה מרגיש שאתה עושה מאמץ לעבר נעמי, והוא תלוי תוצאה, אתה יכול להישבר, ואז יקח הרבה זמן עד שתוכל שוב להוציא את הכוחות שלך.

"כמו שיש הרבה תאי זרע שמתים בדרך, שנכשלים, שלא מגיעים, כך אתה גם צריך להתייחס לתנועות הנפשיות שאתה מביא לתוך הקשר הזוגי".

"נראה לי שיהיה לי ממש קשה לשנות את זה. אני חושב שמה שמניע כל אדם הוא הידיעה שאם אני עושה מאמץ מסוים, אני רוצה לראות מזה תוצאה. אם לא אראה תוצאה, אז לא תהיה לי מוטיבציה להמשיך", ענה בהתנגדות.

"התוצאה פה היא ההתמדה על התנועה. זה כל הטריק וזו התנועה היחידה שיכולה להביא לחיבור. זה השלב שבו אתה מגלה את הכוחות הטבעיים הזכריים שטמונים בך. גם תנועת הנתינה וגם תנועת המשימתיות, אלו תנועות זכריות והן מוטבעות בנפש האיש.

"הקושי בשלב הזה הוא להתחבר פשוט למקום הטבעי שלך כזכר, וזהו עדיין שלב טבעי בכל התהליך".

"יש פה עוד שלבים?", שאל.

"אחרי כל ההשקעה הזאת, שמלווה בכל כך הרבה כישלונות, חלק מהתנועות הנפשיות האלה אכן מגיעות עד ללבה של נעמי, ממש כמו תאי הזרע, שמצליחים להגיע עד לביצית.

"פה כבר צריך להתרחש תהליך של התגברות מעל הטבע הקווי המשימתי. כאן אתה צריך להביא את תנועת החיזור, שזו תנועה מעגלית. הרבה תנועות נפשיות סביב תא הביצית, הרבה מעשים ומילים של חיזור. זו תנועה שהיא לא קווית ולא משימתית, אלא תנועה שמגששת ומחפשת את הפתח אל לבה של נעמי.

"אימוץ המבנה הזה כהבנה של תפיסה נכונה של התנועות הנפשיות, יעזרו לך לתפוס את המקום המדויק עבורך כגבר, וזה גם יעזור לך לממש את הכוחות הזכריים שלך בקשר הזוגי".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן