חדשות בארץ
החטוף שחולץ מעזה: "המחבלים התייחסו אלינו כמו לכלבים"
בריאיון לתקשורת הזרה, שחזר לואיס הר את מה שעבר עליו בעזה: "מחבלים אמרו לנו שהקיבוץ לא קיים, שאין לאן לחזור, כדי שנישבר". על רגע השחרור: "פתאום אחזה בי יד ושמעתי קול בעברית שאמר באנו לקחת אותך הביתה"
- שלומי דיאז
- פורסם י"ח אדר ב' התשפ"ד
לואיס הר (70), ששוחרר משבי חמאס במבצע של צה"ל לפני כחודש וחצי, שחזר את האירועים שהובילו לחטיפתו, את התנאים בשבי ואת רגעי השחרור. בריאיון שפורסם היום (חמישי) ב"דיילי מייל" אמר הר, שנחטף מניר יצחק, כי מחבלי החמאס שהחזיקו בו ובפרננדו סימון מרמן (60) התייחסו אליהם "כמו כלבים ולא כבני אדם. רמסו אותנו, ברברים אמיתיים".
לדבריו, ימים לפני שחולץ הוא החל לאבד תקווה, ואז, לילה אחד, שמע פיצוץ אדיר בדירה שבה שהה בשבי. בתוך הכאוס, כך סיפר, הרגיש זרוע תופסת את רגלו, ולראשונה זה יותר מארבעה חודשים - שמע אדם שאינו מכיר, פונה אליו בעברית: "לואיס, זה צה"ל, באנו לקחת אותך הביתה".
הר סיפר כי "פתאום כל הלחץ השתחרר. אם החייל הזה היה אומר לי לקפוץ, הייתי קופץ. היינו לגמרי בידיים שלהם. ממש לגמרי. הייתה הרגשה של ביטחון מוחלט. היה ירי מכל הכיוונים, כמו בסרט. בחיים לא ראיתי דבר כזה. ידעתי שאני בידיים הכי טובות של חיילי צה"ל, שסיכנו את חייהם כדי להציל אותי".
על ימי השבי אמר הר כי הוא התגעגע מאוד לנכדיו, והמחשבה עליהם סייעה לו להחזיק מעמד: "הרגשתי את החיבוק שלהם. הרגשתי אותם כל הזמן. הרבה פעמים זה היה כאילו דיברתי איתם, הרגשה של קרבה. החלומות היו כל כך אמיתיים שהתעוררתי בבכי".
על רגעי החטיפה סיפר הר כי המחבלים לקחו אותו ואחרים לעזה דרך מנהרה: "היה חשוך כל הזמן, האור היחיד היה מהטלפון. לא היה אוויר. זה הרגיש כאילו לעולם לא נצא משם". לאחר יומיים בבניין אחד, הועברו יחד עם אחרים לדירה, שם שהו במשך 50 יום בחדר ללא חלונות.
מאחר והוחזק עם קרובי משפחה, דוברי ספרדית, הוא ואחרים הקפידו לא לדבר כמעט בעברית, כדי שהמחבלים לא יצליחו להבין אותם. לדברי הר, אחד המחבלים התעניין במיאה, צחק עליה ואמר שהוא "רווק ורוצה להתחתן איתה". כשהר אמר לו להפסיק, המחבל לגלג: "וואו, יש פה זאב". מאוחר יותר הוא חזר עם סכין גדולה ושיחק איתה כדי "להפחיד אותנו".
הר סיפר כי החטופים ישנו על מזרנים מלוכלכים ואכלו שאריות של פיתות. "הייתה לוחמה פסיכולוגית מתמדת", אמר. "המחבלים אמרו לנו שלא כדאי לשוטט בחוץ, שירביצו לנו למוות. הם דאגו לספר לנו על כל כישלון של צה"ל ועל כל חייל שנהרג. אמרו לנו שאין לנו לאן לחזור, שקיבוץ ניר יצחק כבר לא קיים. הפצירו בנו לא לדבר בקול רם כי המל"טים, אם ישמעו אותנו, יעבירו את המידע לנתניהו שישלח מטוסים להפציץ אותנו - כי הוא לא רוצה שום עסקה. הם חזרו על המסרים האלו כל יום, בסופו של דבר זה נכנס לך לראש".
על רגעי האיחוד עם משפחתו אמר הר: "הלב שלי התפוצץ מרוב אושר. חזרנו מהמקום הגרוע ביותר לטוב ביותר בפרק זמן כל כך קצר. זה נס".