אנשי העיר היו יראים מפניו: מי היה רבי יוסף זונדל מסלנט?

העיירה הליטאית סלנט, חורף תקע"ו. גשמים עזים ירדו בימים האחרונים. רחובות העיירה מלאים בוץ, מי הנהר סלנטס הסמוך גועשים. קרני שמש ראשונות רק מציצות, ופה ושם יהודים מתחילים לצעוד לתפילת ותיקין. על רצפת אחד הרחובות גוחן איש צעיר, נאבק עם אבן מרצפת עקומה, מנסה ליישר אותה. כאשר הוא מצליח ברוב עמל, הוא פונה אל האבן שלצידה, ולאחר שעה ארוכה של מאמץ נעשה קטע הרחוב ראוי להילוך מבלי לבוסס בבוץ. אך מה חשיבותו של אותו קטע רחוב?

את זאת ניתן היה לראות אחרי שעה קלה. הדלת הסמוכה נפתחה, וממנה פסעה אישה מבוגרת, אוחזת בסלים, בדרכה אל השוק הקרוב, למכור את מרכולתה. אישה זו היתה אמו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. בלילה ראה רבי יוסף זונדל בדאגה את ההצפות, ומחשבותיו נדדו מיד אל אמו. איך תחצה את הכביש בבוקר? שמא יירטבו רגליה והיא תצטנן?

רבי יוסף זונדל מסלנט נולד בעיירה סלנט בשנת תקמ"ו. הוא היה תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, ובהמשך של רבי עקיבא אייגר, אבל לא נהג רבנות וחשיבות בעצמו. תמיד היה נראה כעגלון. אנשים שלא הכירוהו היו מתלוצצים איתו, אבל אנשי העיר, שידעו את גדלותו, הענקית היו יראים מפניו.

כתלמיד לתלמידי הגר"א לא הלך בתלם, אלא חיפש את האמת. בכל דבר חתר לקראת האמת. לימודו היה מקורי ועצמאי, כדי להכריע את השאלות להלכה. הנהגתו האישית היתה רק מה הקב"ה דורש מאתי, ולא שום דבר אחר.

אחת מתרומותיו העצומות לאנושות, היתה השפעתו על רבי ישראל סלנטר. רבי ישראל, שהיה גם הוא יליד העיירה סלנט, הושפע עמוקות מהכנות והחתירה לשלמות של רבי יוסף זונדל. פעם אחת אמר רבי יוסף זונדל לרבי ישראל: "ישראל – תלמד מוסר ותהיה ירא שמים!". המשפט הזה חלחל בו ולא נתן לו מנוחה, ומכוחו ייסד רבי ישראל סלנטר את תנועת המוסר.

רבי יוסף זונדל היה מתבודד, לומר לבדו, עסק שעות מועטות במסחר, וכן גם אשתו, וכך נותר לו פנאי ללמוד ולעסוק בעבודת ה'. בגיל 52 זכה לעלות לארץ ישראל. גם בירושלים, שהיתה ניזונת מכספי חלוקה, סירב לקחת כספי צדקה, והתפרנס ממכירת חומץ. חתנו הוא הגאון המפורסם רבי שמואל סלנט, רבה של עדת ירושלים.

בשנת תרכ"ו נספה רבי יוסף זונדל במגפת הכולרה, והוא בן 79. זקן ושבע ימים נקבר בשיבה טובה בהר הזיתים.