סוגיה בהלכה: מהו "בן פקועה"? וגם - ההצעה שירדה מהפרק

העיר פומבדיתא שבבבל. בחצר בית הכנסת נערכת חופה לבתו של הגאון, והמונים נאספים מסביב לחצר. בסיומה של החופה, לאחר קריאות מזל טוב, מוכנס עגל קטן לחצר. הרב מניף עליו גרזן גדול ועורף את ראשו. העגל מונף על שפוד ענקי מעל למדורה, עבור שמחת החתונה. היתכן? יהודים אוכלים מבשר שלא נשחט?

ובכן, ישנו מקרה מענין בהלכה שנקרא "בן פקועה". כאשר שוחטים פרה מעוברת, הדין הוא שהעובר נחשב כאחד מאיבריה, וגם הוא מותר באכילה על ידי השחיטה. אבל לפעמים אותו "איבר", שהוא עגל קטן, שורד את השחיטה, והוא קם ומתהלך... למרות זאת הוא כבר מותר באכילה.

חכמים תיקנו שחיטה מפני מראית עין, כדי שלא יבואו להתבלבל ולחשוב שיש אפשרות לאכול בלי שחיטה, אבל לפי דעתו של אחד הגאונים, במקרה שיש אירוע יוצא דופן, כגון חופה, אין צורך לשחוט, כי לא יבואו להתבלבל. כולם מדברים על האירוע המופלא של עריפת עגל בחופה, ולכן יודעים גם את טעמו.

לפני שנים ספורות העלה יהודי רעיון: לפי ההלכה, לא רק ה"בן פקועה" פטור משחיטה, אלא גם הוא ובניו וזרעו... האם ניתן לגדל עדרים של בני פקועה, שמעיקר הדין פטורים משחיטה, ורק משום מראית עין שוחטים אותם? זה יקל מאד על מלאכת הכשרות, לא נצטרך לחשוש לכל מיני בעיות בריאות, ולא נצטרך דווקא "גלאט", כי לא מדובר בחשש נבלה ח"ו, אלא רק בחשש של מראית עין. האמנם זה פתרון?

פוסקי הדור, ובראשם הרב וואזנר, נדרשו לדבר, והשיבו כי זו הצעה לא ראויה. היא בעצם רוצה לבטל את מצוות השחיטה מעם ישראל, וזה נגד הכוונה בדיני התורה. לכן ההצעה ירדה מהפרק...