כשאתה לא מתעצבן – אתה יכול להיות מאושר

מה גורם לכך שאנשים שומרי מצוות, כך על פי הסטטיסטיקות, מרוצים יותר מחייהם? הנה החלק האחרון בהסבר.

לפרק הקודם, הסיבה השישית: חיים ללא אכזבות

הסיבה השביעית: חיים ללא כעסים ועצבים

בדרך כלל, אדם שהולך בדרכי התורה, אינו כעסן – מה שגורם לנפשו להיות נפש בריאה יותר, נינוחה יותר, וממילא מאושרת יותר.

ומדוע אינו כעסן?

מחמת שתי סיבות:

1. יודע הוא שהכל לטובה, וגם אם חברו עשה לו רע, יודע שהכל לטובתו ואין לו מה לכעוס, ויודע שאין אדם עושה רע לחברו אלא אם כן נגזר משמיים שיקבל רעה זו (חולין ז ע"ב). וזאת מלבד מה שדן את חברו לכף זכות, דבר אשר פעמים רבות מונע את הריב מראש. 

2. לומד הוא בספרי מוסר על גנות הכעס, ועד כמה מבחינה תורנית צריך להתרחק ממידה רעה זו, ומקבל כלים ועצות כיצד להתמודד עם הכעס בעת ניסיון, וכך מקבל כוחות להתמודד עם מידה זו. מאידך, אם אינו הולך בדרכי התורה, הרי שההתמודדות אצלו קשה הרבה יותר, כיוון שאין לו כלים ותמריצים להתנתק ממידה זו.

בנוסף לכך, ההולך בדרך התורה והמצוות יודע לוותר ולמחול לחברו, דבר אשר בהחלט מרפא את הנפש והופך אותה לבריאה יותר. מה שאין כן אם אדם אינו מוותר לזולתו, הסכסוך ביניהם רק גובר, דבר שאינו בריא לנפש של שני הצדדים.

זאת ועוד, ההולך בדרך התורה והמצוות מרוויח זוגיות טובה יותר, שכן כיוון שהוא אדם נוח ואינו כועס ורוטן על סביבתו, ממילא השלום שורה בביתו יותר (דבר המוכח בסקרים של הלמ"ס, שבציבור שומרי התורה יש אחוזים פחותים מאד של גירושין.

נציין כי מלבד האמור, הרי שהשבת והחגים תורמים עד מאד לנפש בריאה ולאושר מוגבר, דבר שמשפיע על גם על שאר ימות החול.

והנה תיאור חי על השבת והחגים אצל משפחה שומרת תורה ומצוות: יום שישי. החמה שקעה, והאוויר רוחש ציפייה. המשפחה לבושה בבגדים חגיגיים, ובבית הכנסת התפילות מהדהדות בלחנים המסורתיים, כשהחיבור בבית הכנסת תורם לקהילתיות גם למשך השבוע.

התפילה מסתיימת, והמשפחה מתאספת סביב שולחן ערוך להפליא, מעוטר באור נרות מרצד, וניחוחות התבשילים ממלאות את החדר. אמירת "שלום עליכם" במנגינה המסורתית הנאמרות על ידי ההורים והילדים כאחד, משרים על האווירה תחושת רוחניות ורוגע.

האב אומר קידוש ומברך את הילדים. נוטלים ידיים, ומנות חגיגיות מוגשות לשולחן. הסעודה מתחילה, והשירים המפארים את סעודות השבת יוצרים אווירה קסומה, ומשרים בכל רגע תחושת חגיגה, רוגע וחיבור.

הטלפונים מנותקים, וכך גם התקשורת. היעדר המטח המתמיד של עדכוני חדשות ומדיה חברתית יוצר מרחב להתחדשות נפשית ורגשית, ומספק הזדמנות להתרחק מההשוואות והלחצים שלעתים קרובות מלווים את החיים הדיגיטליים. וכאשר הסחות דעת הדיגיטליות נמצאות בצד, יש מקום לשיחות משמעותיות ולחוויות משותפות. הילדים משתפים את רגעי השיא של השבוע שלהם, מה עבר עליהם ומה למדו אותם בגן ובבית הספר, בעוד ההורים מקשיבים בתשומת לב, מעניקים חוכמה והדרכה, ומטפחים קשר משפחתי חזק שגדל עם כל שבת שעוברת.

שבת בבוקר. תפילה חגיגית עם קריאה בתורה העוסקת בפרשת השבוע. ושוב סעודה חגיגית עם אווירה נינוחה ומשפחתית. שינה טובה מעייפות השבוע. השתתפות בשיעור תורה או לימוד בבית, וטיול רגוע באזור מגוריהם בו נהנים ומשוחחים יחד.

לקראת ערב, תפילת מנחה וסעודה שלישית. וכשקרני השמש האחרונות דועכות אל האופק ומצביעות על צאת השבת, תפילת ערבית והבדלה.

בלבם ובזיכרונותיהם של משפחות שומרי שבת אלה, קסם השבת ממשיך לחיות ומשתרע למשך השבוע. השבת עבורם היא מקור לשמחה, שלווה וחיבור. נווה מדבר שלא יסולא בפז בתוך מקצבי החיים התוססים. חגיגה של אמונה, משפחתיות ויופי מתמשך הנמצא בתוך אימוץ המסורת!

* * *

לסיום נציין, כי באשר לנתון ש-98 אחוז מהחרדים מאושרים בחייהם, לפי האמת הנתון הוא אף גבוה יותר. שכן יש אשר משייכים את עצמם לציבור החרדי, על אף שאינם בדיוק חרדים לדבר ה', אלא רק שייכים למגזר, בעוד שיראת השמיים שלהם מוטלת בספק. ויתכן מאד כי הם אלו מתוך 2 אחוז שאינם מאושרים בחייהם, כך שאם מודדים את רמת האושר של אלו ההולכים בדרכי התורה והמצוות ממש, הנתון אמור להיות גבוה יותר.