פלאי הבריאה: כך העצים מתאמים את המלאי השנתי

הסופר גור זיו כותב: ייתכן שתבחינו שבשנים מסוימות, עצים כמו אלונים, אורנים ואשוחים מייצרים מספר אבסורדי של הזרעים שלהם. היכן שבשנים מסוימות אולי תוכלו להסתובב בפארק מקומי מבלי לדרוך על בלוטים, בשנים שמכונות "מאסט" אתם בקושי יכולים לפלס את דרככם במזון הסנאים.

עצים רבים מאד, מאותו מין או לעיתים ממינים שונים, פורחים יחדיו בצורה מסונכרנת, ולאחר מכן מפזרים בצורה מתואמת מספרים עצומים של זרעים. תופעה זו נקראת "מאסטינג" (Masting, או Mast-Seeding). הכמות העצומה של הזרעים היא בסיס חשוב לנביטה ולהתפתחות של דור חדש של עצים צעירים, ולכן יש לה תפקיד מרכזי בהתחדשות היער. אך השפעתם של הזרעים נרחבת יותר: שפע הבלוטים, האצטרובלים והזרעים המכסים את קרקע היער מספק מזון לאוכלוסיות מכרסמים, עופות ובעלי חיים אחרים. שפע המזון מביא לעלייה קיצונית במספר בעלי החיים הללו, ובעקבות זאת, גם במספר טורפיהם. התדירות המשתנה של אירועי המאסטינג יכולה להשפיע באופן מהותי על האבולוציה של אוכלוסיות אלו.

עצי מאסטינג אינם מפזרים את אותו מספר זרעים מדי שנה, אלא מייצרים יבול שופע, ואחריו מספר שנים של ייצור של הרבה פחות זרעים. מה שמעניין בזה הוא שעצים נוטים להסתנכרן מקומית (כלומר יש להם שנות מאסט בו זמנית), והסנכרון הזה יכול לקרות בין עצים המשתרעים על פני מאות קילומטרים.

חלק מהסיבה שזה קורה קשורה בשימור אנרגיה.

"הפקת יבול גדול של זרעים דורשת הרבה אנרגיה", הסבירה אמילי מורן, עוזרת פרופסור למדעי החיים והסביבה באוניברסיטת קליפורניה. "עצים מייצרים את מזונם באמצעות פוטוסינתזה: שימוש באנרגיה מהשמש כדי להפוך פחמן דו חמצני לסוכרים ועמילן. יש כמות משאבים מוגבלת. ברגע שעצים מייצרים כמות גדולה של זרעים, ייתכן שהם יצטרכו לחזור לייצור עלים ועצים חדשים לזמן מה, או לקחת שנה או שנתיים כדי לחדש עמילנים מאוחסנים, לפני מאסט נוסף".

למחזור הזה יש, כמובן, השפעה ניכרת על המערכת האקולוגית המקומית, אולי לטובת העצים. רעיון אחד הוא השערת "הרגעת הטורף". זה הרעיון שהפקת יבולים מסייעים לספק את הטורפים של הזרעים שלו, ומשאירים לצמחים מספיק שאריות כדי לגדול. במהלך המרווח בין שנות המאסט, המחסור במזון (או צאצאים פוטנציאליים, תלוי אם אתה סנאי או עץ) הנושר מהעצים מרעיב את הטורפים הטבעיים של העצים בזמן לשנת השפע הבאה.

"יש סנכרון בייצור זרעים, הן בקרב פרטים באותה אוכלוסייה והן בקרב אוכלוסיות של מינים סימפטיים החולקים את אותם טורפי זרעים", כתב צוות אחד שחקר זאת, ותמך ברעיון. רעיון נוסף הוא שפיזור זרעים בבת אחת יעיל יותר עבור עצים המסתמכים על הרוח כדי לשאת את הזרעים שלהם, במקום תפוקה עקבית קטנה יותר.

עם זאת, המנגנונים של האופן שבו עצים מסנכרנים את המאסטינג נותרו בגדר תעלומה. "אין הסכמה כללית (בין מדענים) מדוע אנו רואים את שנות המאסט הללו", אמר ג'ונתן מ. לרר, פרופסור חבר ויו"ר המחלקה לגננות ועיצוב עירוני בפארמינגדייל סטייט קולג' בניו יורק. "יש הרבה השערות שזה נגרם על ידי שינויים בטמפרטורה ובכמות גשמים טבעית, אבל מעולם לא הצלחנו להבין בדיוק למה יש שנים שבהן יש ייצור גדול יותר מאחרות".

גם בעצים יש חכמה כזו, שעד היום ידענו שקיימת אצל סוחרים בני אדם שפועלים לפי ביקוש והיצע. בורא העולם חשב על כל הפרטים כשברא את העצים.