האם אכן יש רק אמת אחת מוחלטת?

היום קיים זרם פלורליסטי הטוען שאין אמת אחת בלבד אלא כל אדם רשאי ליצור אמת משלו, אף שקיימת בכל זאת אמת יחסית. למעשה, אף שיש אמת יחסית, כגון אנשים שנחשבים יפים בעיני אלה ואילו בעיני אחרים נחשבים למכוערים, עדיין הגיוני להאמין שיש גם אמת מוחלטת. לדוגמה: האם יש אלוקים? על שאלה זו יש תשובה אחת בלבד: כן או לא. לא הגיוני לומר שהוא קיים בשבילי ולא בשבילך. מתוך נוחות מסוימת, רבים טוענים שגם אפשרות זו קיימת, אך אנשים אלה אינם אובייקטיביים ואי אפשר לומר שחשיבתם אינה משוחדת, שכן אלמלא זאת, בלי ספק, הם היו מגיעים לאמת. למעשה הם מעדיפים להאמין במה שנוח יותר; לחלק מהאנשים "כדאי" שיהיה אלוקים, ואילו לאחרים זה "לא כדאי", כי זה עלול להפריע להם ביישום רעיונותיהם ובהגשמת תוכניותיהם.

אפשר אפוא לסכם במשל את הגדרת האמת ואת הדרך להשיגה: לו יצויר שמזדמן לך לצפות במשפט של אדם שנאשם על שפרץ לבית בשכונת יוקרה, כיוון נשק לעבר יושבי הבית, וכך הצליח חברו השודד לרוקן ארון מלא תכשיטים. השוד הסתיים בלי פצועים או הרוגים. השודדים הצליחו להימלט, מותירים מאחוריהם משפחה שעברה טראומה קשה ונפגעה נפשית. השופטים בבית המשפט מנסים לברר ולקבוע מיהו האיש שעומד מאחורי השוד ומואשם בתכנונו, ולמי יש לייחס את עיקר המעשה. במילים אחרות, על בית המשפט לחפש ולהוציא את האמת לאור. כיצד הוא עושה זאת? ראשית יש לבסס באמצעות ראיות את הקביעה שבוצע הפשע, ולאחר מכן יש לקוות שהסיפור כולו יצביע על החשוד. ואולם עלינו לדעת מהם הדברים המקובלים על בית המשפט כהצגת ראיה, וזו משימה קשה יותר. יש בחברה כמה דרכים מקובלות להוכחת האמת. הדרך האחת היא הדרך המדעית. המדען מניח הנחה מסוימת ועליה בונה תאוריה. את התאוריה הוא מנסה להוכיח על ידי הצגת חישובים מתמטיים, על ידי ניסוי וצפייה ועוד. אם אכן המדען מצליח להוכיח את התאוריה שלו, נמצא שהוא צודק. ואולם רק אנשים שראו במו עיניהם את תהליך הניסוי וההוכחה יודעים בוודאות שזו אמת. דרך נוספת להוכיח דברים היא עדות. האנשים שצפו בתופעה במו עיניהם יכולים לשמש עדות לאמיתות הדבר.

במשפט שלנו התהליך דומה. ישנם עדים שנכחו בזמן השוד. אחד מהם מעיד שראה את החשוד יוצא דרך הפתח האחורי של הבית. השני מוסיף שבאותה עת ראה ליד הבית מכונית חונה ועליה לוחית זיהוי שבה שם עיר מגוריו של החשוד, ונוסף על כך המשפחה מצביעה על החשוד שחדר לביתה ומזהה אותו. למרות זאת, בית המשפט עדיין אינו משוכנע לגמרי. הרי בני המשפחה שוחחו ביניהם לפני שנתנו עדותם, וייתכן שתיאמו ביניהם את עמדותיהם, וממילא ייתכן שעדותם מגמתית ושקרית. ואולם אם יבואו עשרה אנשים שקודם לכן לא הכירו איש את רעהו ולא החליפו מידע ביניהם, ויעידו על השוד, וגרסתם תהיה אחידה בלא שום סתירות, אזי בית המשפט יהיה סמוך ובטוח בצדקת הדברים.

אין ספק, שכל אדם שישמע עשרה עדים שקודם לכן לא הכירו זה את זה, מתארים את אותו האירוע באותו אופן בדיוק, ייווכח שהאירוע שהם מתארים היה באמת. נוכל אפוא לסכם, שאמת היא מה שאנו חווים באופן אישי או מה שמתואר בפרטי פרטים, בלי סתירות, בפי מספר גדול של אנשים שלא הייתה להם אפשרות להמציא סיפור במשותף.

את אותו הדבר אפשר לומר לגבי קהילה שלמה שמספרת את אותו הסיפור על אירוע כלשהו, על כל פרטיו, בלא שום סתירות. במקרה כזה ודאי אי אפשר לומר שאת כל הסיפור הם בדו מלבם. אי אפשר שאלפי ורבבות אנשים יבדו מלבם את אותו הסיפור.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן