חדשות בארץ
הגר ברודץ' על ימי השבי: "רציתי לבקש מהשובים לסיים את הסיפור"
הדר ברודץ' נחטפה בשמחת תורה מכפר עזה יחד עם ילדיה ועם אביגיל עידן בת ה-4, שהוריה נרצחו. בריאיון סיפרה על אשר עבר עליהם: "היו ימים שזה היה בלתי אפשרי, ובלילה התחיל הגיהנום של המחשבות"
- שלומי דיאז
- פורסם ב' ניסן התשפ"ד
הגר ברודץ', ששוחררה משבי חמאס יחד עם שלושת ילדיה אוריה (4), יובל (8) ועופרי (10), במסגרת הפעימה השלישית של עסקת החטופים, התראיינה באירוע השנתי של נאמני בית החולים "שניידר". היא סיפרה על אשר עבר עליה בעזה, שם שהתה 51 יום.
"זה היה גיהנום, היו ימים שפשוט רציתי לבקש מהשובים שבלילה, כשאנחנו ישנים - יסיימו את הסיפור", סיפרה בכאב.
כזכור, יחד עם האם ושלושת ילדיה נחטפה גם אביגיל עידן בת ה-4. הוריה, רועי וסמדר עידן, נרצחו בבית הסמוך והיא ברחה אל משפחת ברודץ'. הגר היא שטיפלה בה בשבי.
לדברי ברודץ', "בלילה לשמחתי הילדים יחסית ישנו טוב ולא התעוררו מההפצצות הבלתי פוסקות, אך אז הגיע הגיהנום שלי עם עצמי, של המחשבות. מתי נשתחרר, אם נשתחרר, מה יהיה עם הילדים שלי, מה עם בעלי אביחי, מה עם המשפחה שלי, מה עם כל הקיבוץ שלי, הקהילה שלי, הבית שלי. זה היה פשוט ימים של גיהנום".
ברודץ' סיפרה בעבר, לאחר שחרורה מהשבי, כי "נחשפנו לזוועות של חטופות וחטופים פצועים קשה, שלא זוכים לטיפול. הם מתמודדים עם רעב בלתי נסבל, קור בלתי פוסק וטרור פסיכולוגי".
כזכור, בריאיון ראשון שקיימה בסוף חודש דצמבר, סיפרה ברודץ' על החטיפה והשבי: "גם כשהשובים שלנו שאלו אותי מאיפה אני, הם אמרו לי 'זה לא כפר עזה, זה כפר מות' – שאבין שאין שם כלום. בשבי לא מרגישים כלום. לא חולים, הנפש מתרוקנת, אין רעב או ריח. אסור היה לדבר בקול רם, אסור היה לבכות, לצחוק או לצעוק. הילדים היו מורעבים. אכלו פיתה ביום. אני לא מאחלת לאף אימא שתצטרך להתחנן לאוכל עבור הילדים שלה".