אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת מצורע

"וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא י"ד, ח')

אור החיים מביא בדבריו שאלה חשובה – כיצד ייתכן שריפוי הצרעת נעשה על ידי פעולות שיכולות לגרום למחלה להחמיר?

מדובר בפעולות (המתוארות בפרק הקודם, פרשת תזריע) שגורמות עצב בלב האדם, ואף יכולים לגרום להחרפת הנגעים, כמו: ישיבה בדד מחוץ למחנה, ובנוסף "בגדיו יהיו קרועים, וראשו יהיה פרוע, ועל שפם יעטה" (ויקרא י"ג, מ"ו). אם כן, מה התועלת בביצוע פעולות אלה?

"עוד נראה לפרש על זה הדרך: להיות שהצרעת - כפי הטבע - תכונתו תתהוה מעפשות וזיהום הגוף, ותגבורת המרה אשר תתגבר באדם, ועושה רושם בבשרו - ודבר זה יסובבנו העצבון וצרת הלב ושממון השכל, והרפואה הטבעית לזה היא הרחקות העצבון, ועניינים המרחיבים לבו של אדם ומשמחים אותו".

סיבת הנגעים

מסביר אור חיים הקדוש כי ייתכן מצב שבו האדם יתלה את הצרעת בסיבה טבעית, וכשיאמרו לו שהנגעים באו בשל עוון לשון הרע – לא יאמין.

והנה בבוא נגע צרעת על האדם, יכול אדם לומר כי חולי טבעי הוא אשר יקרה להאדם, ובאמור לו כי הוא זה בשביל לשון הרע - לא יאמין ולא יצדיק הדברים.

לזה נתחכם אל עליון, וצוה שיסגר המצורע - בדד ישב, ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ודברים אלו הם כפי הטבע נגדיים לרפואת סיבת הנגע, ואדרבה, יולידו הנגע מחדש"

לפיכך נצטווה לעשות פעולות נגדיות שעל פי ההיגיון יכולות לעשות יותר נזק לחולה - כדי להוכיח שרק החזרה בתשובה הועילה לריפוי הצרעת, ומתוך זה תהיה לו הצדקה לכך שהחולי הגיע בעקבות דיבורו ולא בשל סיבה טבעית.

"וכאשר יראה האדם שהגם שעשה דברים אלו שהם נגדיים, אף על פי כן על ידי שהרהר תשובה והתודה חטאתו, כי בעוונו אשר פשט לשונו גילה הנגע את עינו, וישוב מחטאתו ויטהר לשונו, ויראה כי הפך הנגע את עינו - בזה ידע ויוכיח הוכחה ברורה שלא בא לו הנגע אלא לצד שדבר לשון הרע"

הריפוי באמצעות האדם עצמו

מסביר אורח חיים הקדוש שלאחר שהאדם הפנים כי לקה בצרעת בשל דיבור לשון הרע, ואינו חולי שנובע מסיבה טבעית – אזי "נרפא נגע הצרעת מן הצרוע" (פסוק ג'). המילים "מן הצרוע" לכאורה מיותרות, אלא מכאן לומדים שהנגעים התרפאו כתוצאה מהחזרה בתשובה של האדם הצרוע, ולא בעקבות התערבות של רופא או מישהו אחר.

"והוא אומרו: זאת תהיה תורת מוציא שם רע, והכרת הדבר והוכחתו: ביום טהרתו - שהגם שעשה דברים נגדיים לחוליו כנזכר, אף על פי כן נטהר, בזה ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות און, וישמור פיו ולשונו; והוא מה שגמר אומר: נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, פירוש, מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו"