הבלוגרית האיראנית שתומכת בישראל: "האיראנים? גם הנאצים חשבו שהם לא רעים"

אליקה לה בון, בלוגרית איראנית מוכרת, יצאה לאחרונה באמירות בעד ישראל ונגד איראן, מה שמחולל סערה במדינתה. בימים האחרונים נפגשה איתה בלוס אנג'לס השחקנית נועה תשבי, זאת על מנת לשמוע ממנה מה גרם לה לצאת עם אמירות נגד המשטר האיראני ובעד ישראל.

"התגובה השלילית המפתיעה הייתה שכל חבריי, שהייתי החברה הכי טובה שלהם מאז הילדות, חסמו אותי, שלא רצו שאצור איתם קשר שוב - בגלל שגיניתי את חמאס", סיפרה. "אני מאוזנת, לא הייתי אגרסיבית בכיוון מסוים כדי לפגוע במישהו - גינוי חמאס לא צריך להיות דבר שבגללו חוסמים חברים. זה אפילו לא משהו שהתגברתי עליו - להתאים את עצמי למציאות הזו זה עדיין שוק בשבילי. התגובה החיובית המפתיעה - ייקח לי רגע לחשוב על זה, כי היה כל כך רע. אני לא מבינה איך אפשר להיות כל כך מלא שנאה ולחשוב שזה הדבר הנכון".

היא נשאלה על ידי תשבי האם היא יודעת מי עוד חשבו שהם עושים את הדבר הכי טוב עבור האנושות. "נאצים", היא ענתה. "והרפובליקה האיסלאמית חושבת ככה גם כן".

לה בון הסבירה כי החליטה לצאת נגד משטר האייתוללות בעקבות אירועי הטבח בישראל. "עבורי זה היה טריגר, כי כל מי שיודע משהו על איראן יודע איך הרפובליקה האיסלאמית עובדת עם כוחות הפרוקסי שלה, ואנחנו יודעים שאלו בעצם אותם טרוריסטים", הוסיפה. "אנחנו יודעים שהם מאומנים בידי אותם אנשים שהרגו את המשפחות שלנו ואנחנו יודעים איך נראה טרור מהסוג הזה.

"כשהטבח קרה התגובה הראשונית שלי הייתה 'זה בסוף יהיה בסדר כי כולם יגידו שזה נורא ונוכל להרגיש בטוחים הכך שהעולם מגנה את זה'. ואז כשהתחלתי לראות את התגובות ואת התיעודים של הרחפנים, וכשראיתי שהחברים שלי מפרסמים דגלי פלסטין עוד באותו יום, לפני שהייתה תגובה כלשהי, זה צמרר אותי עד לשד עצמותיי.

היא הסבירה כי לא ניתן להפריד בין תמיכה בחמאס לתמיכה במשמרות המהפכה. "זה הטיעון שניסיתי להעביר לאחרונה, כי הרבה זמן אנשים ניסו להגיד שה'התנגדות' הזו (של הפלסטינים) שונה וזה לא כמו הרפובליקה האיסלאמית ואני אמרתי 'אוקיי סטייסי או בקי מברקלי או הרווארד, תסבירי לי איך זה שונה, תסבירי לי כאילו אני בת 5'. והם לא יכולים להסביר לך איך זה שונה כי זה לא, הכול חלק מאותה מערכת, מאותו ראש של הנחש.

"אם אתה לא מבין מי האנשים האלה ומה הם עושים לאנשים אחרים, גם לעם שלהם... הם הסיבה שאנשים במשפחה שלי נהרגו, יש חורים בעץ המשפחה שלי בגללם ואתה רוצה לחגוג את זה? אז אתה לא חבר שלי. הדבר ש'הרג' אותי ואחרים רבים הוא העובדה שהיינו חלק מאותם מעגלים שמאלניים אקטיביסטיים שזעקו לזכויות מיעוטים ביחד, עמדתי לצדכם במאבקים האלה ואז פתאום – מה?

"אני חושבת שזה הדבר שאנשים רבים מתקשים לתפוס כשהם משתתפים בקמפיינים האלה - הם חושבים שאם הם היו מתנהגים ברשעות, הם היו יודעים מכך. הם לא מבינים שהנאצים מעולם לא חשבו שהם רשעים. הם אומרים 'אני לא כמוהם, כי אם כן אז הייתי יודע שאני רשע' - זה מיתוס ארוך שנים, אבל הרשע לא מודע להיותו רשע".