הדשא של השני ירוק יותר? עוד על אחוזי הגירושין בציבור החרדי

במאמר הקודם הזכרנו שתי סיבות ראשונות לעובדה שאחוז הגירושין נמוך יותר בציבור החרדי. כעת נביא מספר סיבות נוספות.

3. עבודת המידות

אדם ההולך בדרך התורה והמצוות, מורגל הוא לדחיית סיפוקים, שהרי אינו עושה ככל העולה על רוחו, אלא נוהג לפי "הוראות היצרן", ומקיים את הציווי האלוקי של: תיקון המידות, התחשבות באחרים, הימנעות מכעסים, וכיבוד הזולת, ועוד.

כך שכאשר מגיע הוא לברית הנישואין, יודע הוא יותר לשלוט בעצמו במצבים מכעיסים ובסיטואציות קשות, להתחשב ולכבד את הרעייה / הבעל בתמידות ולא רק מתי שמתחשק, ופועל לפי הערכים האנושיים של התורה. דברים בסיסיים אלו בהחלט מקנים לו זוגיות תקינה ואושר אמיתי לאורך זמן.

4. הדשא של השני...

ההולך בדרך התורה והמצוות, הרי ששומר את עיניו ומקיים את הציווי האלוקי: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר ט"ו, ל"ט). וממילא ניצול ממחשבות מדומות שכאילו האשה של חברו טובה יותר וכדומה. מאידך, אדם מקפיד על שמירת עיניו, ומהרהר במחשבתו מחשבות מדומות אלו, שלום הבית שלו מתערער, וביתו עלול להתפרק לחלוטין.

בנוסף לכך, אדם מאמין, יודע את מה שאמרו חז"ל בגמרא (סוטה ב ע"א): "ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני". ויודע כי הזיווג הוא משמיים, ואין יותר מתאים עבורו מלבד מה שמשמיים זיווגו לו.

וכמו שחשף התנא רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש (פרשת לך לך, דף צא ע"ב) כי הנשמה טרם ירידתה לעולם עשויה היא משתי חלקים: חצי זכרי חצי נקבי. וכשמגיע זמנה לרדת לעולם, יורדת היא כשתי חלקים כאשר כל חלק נכנס לגוף אחר. חצי הזכרי בעובר זכר, והחצי הנקבי בעובר נקבה. ובהגיע זמן השידוכים של שני חצאי נשמות אלו, הקדוש ברוך-הוא משיאם זה עם זו, ועל ידי הנישואין מתחברים שתי החצאים וחוזרת הנשמה להיות נשמה שלימה.

וכשאדם מתבונן בזה, יודע כי משמיים נתנו לו זיווג משורש נשמתו, וממילא אינו משיא את מחשבתו למחשבות מדומות, והשלום שורה במעונו.

5. מתחתנים כגרושים

בדור כאוב זה, בו רוב צעירי ישראל מתחנכים על פי תרבות הגויים, רבים מגיעים לגיל הנישואין עם משקעי זיכרונות במחשבה וצלקות רגשיות בלב, כתוצאה מכמה קשרים קודמים שהתפרקו.

יש לזכור, שהבורא ברא לב טהור לאיש ולב טהור לאשה, מתוך מטרה שיום יבוא והלבבות יתקשרו בעת הנישואין, וידבקו זה בזה לעד לאורך חיים מאושרים ורעננים יחדיו. אולם, אדם אשר בצעירותו נקשר רגשית ונפרד שוב ושוב, יצר בלבו מבלי שירגיש בכך יבלות וצלקות המקשות עליו לחוש קשר בריא וטבעי כראוי וכנדרש לנישואין. ובפרט אם לקשר הרגשי היה גם ביטוי מעשי. ואם בנוסף לכך היו הפרידות קשות וכואבות ופוגעות - כמצוי בדרך כלל, הרי אז עלול הוא לאבד את האמון בכל מערכת הזוגיות. ולעיתים, אפילו קשר עמוק אחד בלבד שהתפרק בתקופת הרווקות, הופך את האדם לנכה רגשית, או לכל הפחות לדומה לגרוש שחווה גירושין כואבים (הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" עמ' 229).  

מה שאין כן ההולכים בדרך התורה והמצוות, אשר אינם חווים חברויות ופרידות מסוג זה, מגיעים הם לנישואין בלב טהור, ולבבות בני הזוג נקשרים יחד היטב ללא צלקות ומשקעים מהעבר, וממילא זוכים להיות מאושרים בנישואיהן.

[אמנם יש לציין, כי גם אדם אשר חווה צלקות מהעבר והתחזק בתורה ובמצוות, בכוחם של שיעורי מידי יום ושינוי אורחות החיים, צעד אחר צעד, עד ההליכה המעשית בדרך התורה, לטהר את הלב ולחדש אותו, ברמה כזו שכל העבר הקשה ייזכר כחלומות ישנים וכמשקעים מגלגולים קודמים. שהרי הוא כעת כנולד מחדש.  ובהזדמנות זו יש לעורר ולהתריע כנגד החינוך המתירני בישראל בדור זה, הפוגע קשות במצב הרוחני הכללי של עם ישראל, ובפרט בצעירי ישראל, ה shutterstockניזוקים לא רק בחיי הנצח, אלא גם בעולם הזה, הן טרם נישואיהם כמבואר, והן לאחר נישואיהם כאשר עוברים הם משברים קשים מנשוא, מבלי לחוש שחלק גדול מהם נוצר כתוצאה מזיכרונות שאינם בריאים וממשקעים מזיקים (הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" שם)].