אביו של החייל החטוף כואב: "גדלתי בבית עם זיכרון מהשואה. גם בני עומר"

רונן נאוטרה, אביו של החייל החטוף עומר נאוטרה, מקווה לראות בקרוב את בנו בחיים. הוא גדל בצל סיפורים על השואה, וכעת הוא צריך להתמודד עם כאב גדול. "למדינה אין תקומה אם הילדים, ההורים והאחים שלנו ולא יחזרו לחיק משפחתם", סיפר בריאיון לרדיו 103fm. "איך אני אמור להרגיש כהורה? נתתי את היקר לי ופה מתעסקים בפוליטיקה זולה?".

עומר נחטף בשמחת תורה. הוא חייל בודד בן 22 מארצות הברית שהגיע ארצה מתוך כוונה להגן על המולדת, כשמשפחתו מתגוררת שם. "אנחנו תקועים ב-7 באוקטובר, לא מצליחים לצאת משם", אמר רונן. "אנחנו, שגרים בארה"ב ונמצאים כל הזמן בנסיעות, החיים שלנו נעצרו לחלוטין. אנחנו רק מחפשים את התקווה ואת קרן האור שאנו כל כך צריכים בשביל שתהיה לנו אפשרות באיזשהו שלב לחבק את הבן שלנו בחזרה".

"צריך לעשות הכל בשביל עסקת חטופים", הדגיש נאוטרה. "כנראה שהעסקה שמונחת על השולחן היא עסקה שישראל הלכה בה כברת דרך, ואנחנו קרובים מתמיד למצב בו יהיה אפשר להתחיל להתקדם. אנחנו משחקים בחיי אדם, הבן שלי כבר 212 יום במנהרות. עם מי אנחנו משחקים? אנחנו במצב נואש. אנחנו לאט לאט נגמרים. אין לנו מושג באיזה מצב הילדים שלנו נמצאים".

רונן סיפר כי גדל בצל השואה: "גדלנו, גם בצד שלי וגם בצד של אשתי אורנה, עם זיכרון חזק של השואה ושל מה שהעם שלנו עבר אז. ברמה האישית אבא שלי היה ילד קטן וצנום, ונרדף בילדות בגלל שהיה יהודי. הוא לקח אחריות על חייו בגיל צעיר, נהיה חזק ונשבע להגן על עצמו ועל המשפחה שלו. ב-1943 אמרו לו שהולכים לקחת אותם, הם ברחו ליער, ושם הם פגשו את הפרטיזנים. הזיכרון הזה תמיד היה חזק אצלנו.

"עומר, שגדל בארה"ב, גדל בתוך הידיעה הזו - שאנחנו דור שנלחם ולא מוותר. שני דברים עוברים לי בראש: אני מקווה שעומר חזק באמת שם ושומר על עצמו ועל האחרים ויודע שעושים מה שאפשר, ואני מקווה מאוד שמנהיגי המדינה יגלו את אומץ הלב והתושייה ויעשו את מה שצריך כדי שיחזירו אותם הביתה", סיכם. "חייבים להביא את כל מי שנמצא בסיטואציה הנוראית הזו לחיק משפחתו".