נוער מתמודד
לא קשה לי מספיק? אתה מבקש ממני עוד משהו?
מטרת הגישה האוהבת והמקבלת אינה לסבך את החיים עם עוד מטלות ומשימות, אלא להיפך, לגמור עם הסיוט הזה
- הרב דן טיומקין
- פורסם ז' אייר התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
"אתה לא חושב שקשה לנו מספיק?", שאל אותי אבא לנער מתמודד. "אתה יודע מה אנחנו עוברים? איזה בזיונות? איזה תסכול? איזה כאב? פעם עיקר הלחץ היה מהמורים, כל טלפון מהמורה החסיר לי שנה מהחיים. עכשיו כבר כל העולם יודע. אני רואה את המבטים של השכנים, של המשפחה המורחבת. מבטים שיפוטיים, מאשימים, דוקרים. אף אחד לא יודע באמת מה עובר עלינו. 'קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג', אמרו חז"ל, ואתה בא בתוך כל הכאב הזה שלא נותן לי מנוח, ומציע לי לאהוב, לקבל, להכיל. איזה יופי, כאילו לא מספיק קשה לי גם ככה. אנחנו פשוט לא מסוגלים לשחק משחק של אהבה, למי שפשוט ממרר לנו את החיים, ומחריב לנו את הבית".
טענות קשות. לפני שעניתי, התחברתי לכאב שלו. אני לא מדבר תאוריות. בעצמי עברתי כזה בית-ספר עם כמה מהבנים שלי, והתיאורים שלו מוכרים. ובכל זאת, ניסיתי ליישב את הדברים על לבו, ואחרי שהרגשתי שהלב קצת יותר פתוח, ניסיתי לתת את המשל הבא: לתחנת רכבת נכנס איש זקן שהתאמץ לסחוב מזוודה כבדה מאוד. בכניסה לתחנה היה דוכן, והמוכר שם הציע לאיש הזקן שיקנה איזה מוצר גדול. "לא כבד לי מספיק, שאתה רוצה להוסיף לי עוד משקל? באמת נראה לך שאני אקנה עוד משהו?", רגז הזקן, אבל המוכר הסביר: "יש כאן פלטה עם גלגלים. אם תשים את המזוודה עליה, תוכל להקל עליך את המשא... זה יכול להקל עליך ולחסוך לך מאמץ מיותר. נסה ותראה".
כך גם בנמשל (אם כי, כדרכם של משלים, בנמשל זה לא פשוט כל כך). מטרת הגישה האוהבת והמקבלת אינה לסבך את החיים עם עוד מטלות ומשימות, אלא להיפך, לגמור עם הסיוט הזה מהר יותר, להקל עליו, להעביר את הבית ממצב של מלחמת התשה שבה כולם מפסידים, למהלך של תיקון וחיבור. נכון, לא קל לסגל גישה שונה. צריך ללמוד כלים מסוימים, כי "אהבה" זו מילה עמומה וכללית מדי, ולכן באמת מעצבן לשמוע על זה, הלב לא פנוי לשמוע, לקרוא, לקבל יעוץ, באמת שאין כח.
אבל גם אין ברירה, כי להישאר תקועים במצב הכואב זה גרוע יותר. וחבל, כי יש כלים מסוימים שדרכם באמת ניתן להעיר ולעורר את האהבה, עד שתחפץ. יש כלים שבזכותם ניתן לקנות את האמון, את הידידות ואת הכבוד, ולחזור למסלול של קשר מקבל ואוהב. זה לא אומר שכל הבעיות נפתרות מיד, אבל החיכוכים נפסקים, ההתרסה יורדת, ואז מתבררות ומתגלות הדרכים לכבד מרחבים משותפים ולחיות בשלום, במסלול של תיקון.
ונקודה אחרונה. הגישה האוהבת והמקבלת היא לא חידוש שלי. אילו היה מדובר ברעיון או הגיג אישי שלי, לא היה לי אומץ לדבר או לכתוב עליו ברבים. אבל כך הדריכו גדולי ישראל במצבים האלו (כמבואר באריכות בספר "בוסר המלאכים", עם עשרות ציטוטים והנהגות מגדולי ישראל בעניין זה), וכך הדריכו אותי מרן הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל והרב אורי זוהר זצ"ל, מה שבאמת הציל את הבית שלי. אני רואה שוב ושוב, שזה באמת עובד, מביא תועלת, ומציל בתים שבורים!
כדי לשמוע את הקלטות דברי גדולי ישראל בעניני חינוך מתבגרים, ניתן להתקשר לקו החינוך: 08-3137881