מירי רגב ביקרה בקבר רחל וריגשה: "אין כמו עוצמה של תפילת נשים"

"לא ככל העמים.

פרשת קדושים פותחת עם ציווי שנשמע חלק ממשימה בלתי אפשרית: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם", ומיד לאחריה נתנת מערכת גדולה של מצוות, רובן חברתיות ומפורסמות כגון: "מפני שיבה תקום", "והדרת פני זקן", "לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תתן מכשול", איסור גזל והלנת שכר, איסור שנאת אחים, חיוב השופטים לעשיית צדק ללא משוא פנים, והמוכרת ביותר: "ואהבת לרעך כמוך".

נשמע כמעט הזוי…

איך אפשר לצוות על עם שלם להיות "קדושים"? לא פחות ולא יותר.

חכמינו מסבירים כי "קדושה" אינה דווקא משהו מיסטי, נשגב, השייך לתחום המלאכים כמו שנהוג לדמיין, אלא קדושה היא ערך הניתן להשגה אנושית ומשמעותה ייחודיות ונבדלות ערכית.

כמו שזוג אוהבים נותנים מקום מיוחד ומובדל לקשר שלהם באמצעות מיסודו ב"חופה וקידושין", בה כורתים ברית ונהיים "מקודשים" זה לזה, ונפרדים משאר הקשרים הרגילים, כך גם עם ישראל נדרש להתנהגות ייחודית ומובדלת, בערכי התורה, מרגע שנכרתה הברית בהר סיני והוא הפך ל"עם הספר".

התנהגות ייחודית זו מודגשת בפרשה בקריאה לבחור בטוב, "להתקדש", להפוך מובדלים גם מהרגלים וערכים פחות טובים של העמים, וללכת בדרך הייחודית על פי ערכי מורשת ישראל.

קריאה זו של "קדושים תהיו", אינה מסתפקת אף פעם בלהיות "עם ככל העמים", והיא מזכירה לנו מי אנחנו, ולאן אנו שואפים, גם כשלעיתים יש מי מאיתנו ששוכחים.

שנזכה להעריך ולשמוח בייחודיות שלנו.

נתפלל לשלום, בטחון ונצחון חיילינו ומפקדינו הגיבורים שפועלים בצפון, באיוש ובעזה ולחזרתם של החטופים לביתם.

שבת שלום ובשורות טובות.

בתמונה: מתפללת בקבר רחל אמנו בראש חודש, אין כמו עוצמה של תפילת נשים ובכוחן של התפילות.

בע״ה לחזרת החטופים", היא מסכמת.