משנה וגמרא
בחן את עצמך: מה זה "ספיחין"?
מה זה ספיחין? אם אין לכם מושג, לפחות נסו לנחש מאיזה תחום מגיע המונח: נשמע משפטי משהו? אולי הלכות שבת?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י"ב אייר התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
מה זה ספיחין? אם אין לכם מושג, לפחות נסו לנחש מאיזה תחום מגיע המונח: נשמע משפטי משהו? אולי הלכות שבת?
לא, ספיחין הוא מושג בהלכות שביעית, שנוסד על הפסוק בפרשת בהר "ספיח קצירך לא תקצור". משמעות המונח הוא תבואה שגדלה מאליה, או כל ירק אחר. לפי הרמב"ן, המונח נגזר מהשורש "ספח", להתווסף. על התבואות המתוכננות מתווספות ונספחות תבואות וירקות שגדלים מעצמם.
לפי רבי עקיבא אסור מן התורה לאכול את הספיחין, וזו כוונת התורה "ספיח קצירך לא תקצור", אל תקצור כדי לאכול. ואילו לפי חכמים, האיסור עוסק רק במלאכות האסורות בשביעית, אבל מן התורה מותר לאכול את הספיחין, ואיסורם הוא מדרבנן, גזרה שמא אדם יזרע בסתר, ולאחר מכן כשהתבואה תצמח הוא יקצור אותה כאילו היא ספיחין שעלו מאליהם.
אחת הבעיות המרכזיות ברכישת ירקות בשביעית היא איסור ספיחין, ואפילו ללא רכישה. גם להתארח אצל אדם ולאכול אצלו בחינם ירקות – מעורר בעיה של ספיחין, במידה ואין על הירקות פיקוח הלכתי, אף על פי שבדרך כלל ירקות אינם צריכים הכשר מיוחד, אלא רק לדאוג שהן מעושרים.
אמנם, במקום שאין דרך לזרוע, כגון אדם ההולך ביער ומוצא בו שיח עגבניות, אין איסור ספיחין, וכן בשדה של גוי, שעליו לא גזרו.
מובן שבפירות לא שייכת גזרה זו, שהרי אינם חד שנתיים, נטעו את האילן שנים רבות מראש. לכן כל עוד אדם אינו מבצע סחורה, ונוהג בפירות בקדושה, אין בעיה עקרונית באכילת הפירות, אלא אם כן ידוע שהאילנות האלו שמהן באו הפירות נעבדו בשביעית, שאז יש אוסרים לאכלן.