על תוחלת החיים: למה החרדים חולים פחות?

"חוקרים מבית החולים הרצוג בירושלים, מצאו באפריל 2005 כי אימוץ אורח חיים רוחני או דתי, מסייע בהאטת קצב התקדמות האלצהיימר" ("הארץ", 26/07/2012).

"במחקרם של Kark et al(2016), המחקר השווה בין שיעורי התמותההמתוקננים של 11 קיבוצים דתיים ו-11 קיבוצים חילוניים בין 1970 ל-1985 ומצא כי שיעורי התמותה בקיבוצים החילוניים היו גבוהים באופן משמעותי מאשר בקיבוצים הדתיים" ("הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", דב צ'רניחובסקי וחן שרוני).

"החרדים הם הקבוצה הבריאה ביותר בישראל: כ-74% מהחרדים מגדירים את בריאותם כטובה מאוד, לעומת רק 50% מקבוצות האוכלוסייה האחרות" (מרכז טאוב עפ"י נתוני הלמ"ס, הסקר החברתי 2012).

"כ-19% אחוז מהמגזר התורני דיווחו על בעיה בריאותית, לעומת כ-34% מהלא דתיים" (הלמ"ס, הסקר החברתי 2012).

"49% מהחרדים נזקקו לטיפול רפואי, מול 62% יהודים מהציבור הכללי" (פער של 13%!). 55% מהחרדים נזקו לתרופות, מול 69% יהודים מהציבור הכללי (פער של 14%!)" (ניצה קסיר ודימטרי רומנוב עפ"י נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס 2016, בני 20 ומעלה).

 

מחלה זו נמצאת בראש רשימת "סיבות המוות המובילות בישראל" (כ-25 אחוז מסך התמותה. הלמ"ס, בריאות - שנתון סטטיסטי לישראל 2022). בטבלה מופיעה שכיחות מחלה זו לפי ערים, והנה הערים בני ברק בית שמש וירושלים, בהן יש ריכוזים גדולים מהמגזר התורני, נמצאות בסוף הרשימה - מתחת לממוצע הארצי(!)

* * *

הפלא הגדול הוא כי ישנם מחקרים רבים המצביעים על כך שככל שהכנסתו של האדם גבוהה יותר, כך תוחלת חייו גבוהה יותר (Kogevinas et al., 1991; Kaplan et al., 1996; Wilkinson, 1996; Marmot et). והנה ב"דו"ח מצב המדינה 2015" מובא מחקר שמצא, כי ביישובים בהם יש ריכוזים מהמגזר התורני, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי בהתחשב בדירוגם הנמוך מבחינה כלכלית(!), וזאת על אף שהתברר (משרד הבריאות, 2013) כי ככל שרמת הדתיות של האדם גדולה יותר, כך התנהגותו פחות מקדמת בריאות ("הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", דב צ'רניחובסקי וחן שרוני. במחקרם של צ'רניחובסקי ושרוני נמצא, כי בממוצע תוחלת החיים של גברים חרדים גבוהה בשלוש שנים! מהצפוי על בסיס מצבם החברתי-כלכלי, ובקרב נשים – בכשנה וחצי!).

 

ומדוע זה כך?

"לטענת החוקרים, הטקסים הדתיים, למשל התפילות היומיות, מחזקים את תחושת הקולקטיביות אפילו יותר מאשר בקיבוץ חילוני; (ב) רוגע שנוצר בעקבות תפילה; (ג) אמונה בכוח חיצוני; (ד) התנהגות חזרתית (טקסים) שמפחיתה מצב של סימני שאלה. גם לדגש על מנוחה בשבת עשוי להיות חלק בכך; (ה) יציבות של קשרי נישואים" ("הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", דב צ'רניחובסקי וחן שרוני. עפ"י (1996) Kark et al.).

ונפרט ונבאר.

 

1.  התפילה

התפילה מלבד המצווה שיש בה, תורמת היא לבריאות נפש האדם וממילא לבריאות גופו, שכידוע שהנפש משפיעה על בריאות הגוף.

וכיצד אכן התפילה תורמת לבריאות הנפש?

1. אדם אשר נמצא בצרה כל שהיא, ויודע שיש לו אבא שבשמים אשר דואג לו, וניתן לדבר ולשוחח עמו, לפרוש לפניו את בקשתו ולהתפלל לפניו, והוא שומע ומאזין לבקשותיו ולקשייו, וביכולתו לעזור לו – הרי שאדם כזה יש לו כלי התמודדות בעתות קושי ומצוקה, וצולח את הרגעים הקשים בקלות יותר. מה שאין כן אדם שאין לו מה להישען, מרגיש הוא אבוד בעולמו, ומכאן הדרך קצרה ליפול לעצבות, דכדוך, משבר וייאוש. ובמקרים קיצוניים אף לשלוח יד בנפשו ח"ו.

2. התפילה מחדירה בו את האמונה שאין המאורעות העוברות עליו תלויים בו, אלא הכל מנוהל מלמעלה. דבר אשר תורם בהחלט לרגיעות (ראה להלן).

3. אחר שהאדם שטח את תפילתו לאביו שבשמים מעומק לבו, מיד מרגיש רוגע ותקווה בלבו, שבעזרת ה' הדברים יסתדרו. דבר הנותן לו רגיעות במהלך היום, ושומר על נפש בריאה ויציבה.

4. זאת ועוד, הקהילתיות והשיתופיות שיש בבית הכנסת בין המתפללים, תורמת בהחלט לבריאות הנפש.

ואכן, במחקר שנעשה בקרב 5,000 מבוגרים, התברר כי אלו שהשתתפו בתפילות בבית הכנסת, האריכו ימים יותר מאחרים בקבוצת המחקר (ראה על כך בהרחבה בחלקו השני של ספר "המהפך", פרק "אריכות ימים").

 

2. האמונה

אדם המאמין שהבורא עושה עבורו את הדבר הטוב ביותר, כאב לבנו, והוא דואג לו ומרחם עליו, ויודע שאין מאורעות החיים תלויים באדם עצמו אלא בבוראו, הרי שגם אם נמצא כעת בקושי כלשהו, יודע הוא שיש לו על מי להישען, ובוטח בבורא שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר.

במיוחד כשמכניס לתודעה את העובדה שיש יד המכוונת מלמעלה, וגם מה שנראה כרע, יכול להתברר כטוב עבורו בעתיד, או שזה לכפרת עוונותיו על מנת שלא יסבול בעולם הבא.

אדם כזה נעשה שליו ורגוע יותר, ובריאות נפשו יציבה יותר, ואו אז גופו בריא יותר.

 

3.  השבת

כאשר אדם שובת ממלאכה למשך השבת, בצורה רגועה וללא לחצים של ימי החול, ללא טלפונים, ללא עסקים, וללא נסיעות, אלא רק בחיק המשפחה עם שולחן שבת סעודות ושירים ובגדים חגיגיים, דבר זה אשר נעשה אמנם פעם בשבוע, נותן לאדם רוגע למשך כל השבוע, וממילא כאשר נפשו בריאה יותר, גופו בריא יותר.

מה גם שבצורה כזו שהאדם מנוע מלעסוק במלאכות שונות ובטלפונים, אלא רק להיות בחיק המשפחה, ממילא מתחזק הקשר הטוב בין הבעל והאישה, וביניהם לבין ילדיהם, וכך מגדלים הם משפחה לתפארת.

 

4. קשרי נישואין

כאשר האדם הולך על פי דרך התורה, חיי הנישואין שלו תקינים יותר, וממילא אחוזי הגירושין נמוכים יותר, דבר אשר בהחלט תורם לבריאות הנפש וממילא לבריאות הגוף. ראה על כך בהרחבה בפרק העוסק בזוגיות.

* * *

מלבד הסיבות המוזכרות במחקר הנ"ל, להלן מספר סיבות נוספות אשר בהחלט תורמות לבריאות טובה יותר בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות:

 

5. המצוות תורמות לבריאות

במצוות טמון תועלת בריאותית לגוף האדם, וכמו שמצאו החוקרים במצוות ברית המילה, בהפרדה בין בשר לחלב, בשמירת טהרת המשפחה, בהנחת תפילין, ואריכות ימים ממצוות כיבוד הורים, ועוד (ראה על כל נושאים אלו בהרחבה ראה על כך בספר "המהפך 4", פרק "הברית והבריאות"; "מפתחות לחיים", פרק "ניגודים מקצרים מול הרמוניה זוגית"; חלקו הראשון של ספר "המהפך", פרק "שלבי המחזור החודשי"; שם פרק "הילת האדם והתפילין"; "המהפך 3", פרק "כיבוד הורים ואריכות ימים").

ואכן, כבר לפני כ-900 שנה, כתב אחד מגדולי הראשונים, שמצוות התורה הן כתרופה לבריאות הגוף והנפש! (הרשב"א במכתב שהודפס בסוף חידושיו למסכת בבא בתרא, ד"ה "הרופא")

 

6. אלכוהול וסמים

אנשים מאושרים אינם צריכים לאלץ את עצמם להגיע לאושר מדומה על ידי עישון, אלכוהול או סמים. שכן אדם שטוב לו, אינו מחפש להתבסם, להשתכר, או להתנתק מהמציאות. וכבר התבאר בפרק הראשון כי שומרי התורה והמצוות מאושרים יותר מכיוון שהמצוות נותנים להם משמעות לחיים וסיפוק. וזוהי הסיבה שצורכים הם פחות אלכוהול, פחות מעשנים סיגריות (9% מהציבור התורני מעשנים לעומת 23% משאר האוכלוסייה. ואצל נשים 1% לעומת 19% משאר האוכלוסייה), ולא משתמשים בסמים. וממילא הם בריאים יותר ומאריכים חיים יותר.