צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט? המשמעות

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עתיד להתכנס בשבועות הקרובים לדון בבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. התקשורת האמריקנית דיווחה כי הרכב השופטים שידון בבקשה מורכב משלוש שופטות.

מדובר בשופטת לוליה מוטוק מרומניה, שמכהנת בהאג ממרץ השנה, ומונתה לכהונה למשך 10 שנים. השופטת השנייה בהרכב הקדם-משפט היא ריינה אלפיני-גאנסו מבנין שבאפריקה. היא נכנסה לבית הדין במרץ 2018 לכהונה של תשע שנים. השופטת השלישית בהרכב שיכריע בבקשה להוציא צווי מעצר היא סוקורו פלורס-ליירה ממקסיקו. היא מונתה לבית הדין במרץ 2021 לכהונה של תשע שנים.

קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הודיע היום כי ביקש להוציא צווי מעצר גם נגד מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף. התובע מייחס להם ולצמרת הישראלית עבירות של פשעי מלחמה.

יש לציין כי ישראל, כמו ארה"ב ובריטניה, אינם נמנות על אמנת רומא, העוסקת בפשעי מלחמה ובמתן סמכות לבית הדין הפלילי הבינלאומי לדון בעבירות מהסוג הזה. צרפת, הונגריה, גרמניה וכ-130 מדינות נוספות, בהן הרשות הפלסטינית, מכירות באמנה וחתומות עליה.

המשמעות: אם יוצאו צווי מעצר, נתניהו וגלנט יימנעו מלבקר במדינות שמכירות באמנה. מאחר ומדינות ערב אינן מכירות באמנה, ראשי החמאס לא ייעצרו בהן. עם זאת, מאחר והרשות הפלסטינית חתומה על האמנה, יהיה עליה לשתף פעולה למעצרם של ראשי החמאס, אך הדבר אינו אפשרי שכן אלו לא יבקרו בתחומי הרשות, וזו לא תנסה לבצע לבצע מעצר בעזה.