סוגיות בתנ"ך
שמעתם על שדה שיש לו בעל? כל הפרטים
לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!
- יהוסף יעבץ
- פורסם ט"ו אייר התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
בפרשת בהר נצטוו בני ישראל על מצוות השמיטה. אסור לעבוד את האדמה. אין לחרוש, לקצור, לזרוע, לזמור, וכו'.
מצד שני, ישנן עבודות שאם לא יבוצעו – ייגרם נזק בלתי הפיך לפרדס או לשדה, מעבר לשביתה של שנה אחת. התורה ציוותה לשבות בשנה השביעית, לא להשמיד את האילנות לשנים קדימה.
לכן התורה שבעל פה קובעת כללים בקשר לעבודות המותרות בשביעית, והקריטריון המרכזי הוא: עבודות שמטרתן הצלת השדה או הפרדס מכיליון, ולא עבודות שמטרתן השבחת הפירות של השנה הספציפית הזו. זה קרוי בארמית "אוקומי אילנא", להעמיד את האילן, שלא ימות. המלאכה האסורה היא "אברויי" – להבריא אותו, לטפל בו, וכו'. המטרה היא: לשמור את העצים בחיים... לא לפנק אותם. הפינוק יגיע בשנה השמינית, בעז"ה.
אחד הכללים במשנה הוא: משקין בית השלחין, אבל לא בית הבעל.
מה זה שלחין ובעל?
ישנם פירושים שונים מבחינה לשונית. לפי רוב הדעות, "שלחין" מלשון "שלהי" בארמית, עייף, קרקע עייפה, שאין לה מקורות מים, ואם במשך שנה היא לא תושקה, העצים פשוט ימותו.
ואילו בית הבעל, או שדה הבעל, הוא שדה שיש לו מקורות מים, הגשם מגיע אליו (הצטברות מי הגשמים תלויה במיקום של השדה ובסוג האדמה שלו), יש מעיינות תת קרקעיים באזור, הוא מסתדר לבד שנה בלי השקיה.
לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!
באותו זמן היו בישראל הרבה חוקרים ומלומדים, שלא היו חדורי רצון ההכחשה המקובל כל כך באירופה, וגם אם לא היו יהודים שומרי מצוות האמינו באמינות המסורת ובחשיבותה, אחד מהם היה מאיר וייס שכתב הרבה ספרים בנושא. ובאחד מספריו הוא כותב, שהשאלה מגוחכת, והרי עד היום האמריקאי קורא ליום ראשון "סאנדיי", יום השמש, שם שהשתלשל מעובדי האלילים הרומאיים, שעבדו לשמש, וכל יום הוקדש לכוכב אחר, וכי זה סימן לעבודת אלילים?
בספרו הוא מספר אנקדוטה משעשעת: לפני כששים שנה נפגש יגאל ידין, שהיה רמטכ"ל צה"ל וגם ארכיאולוג וחוקר, עם יהודה אליצור, חוקר דתי, וידין אמר בביטחון כי השם שמשון קשור בפולחן השמש, ואבותינו היו עובדי אלילים. שאל אותו אליצור: האם לדעתך גם הרב זוננפלד (מנהיג העדה החרדית בירושלים) נקרא כך על שם פולחן השמש? שהרי זוננפלד באידיש = שדה שמש...