"זה הסוד שחשף בפניי ראש הממשלה התימני": קמב"ץ חילוץ היהודים האחרונים מתימן בריאיון חשוף

בשונה ממבצע "מרבד הקסמים" – המבצע הגדול להעלאת יהודי תימן לארץ ישראל בראשית ימי המדינה – למבצע חילוץ יהודי תימן האחרונים בפיקודו של משה ירימי אין שם. ירימי, 68, תושב ארה"ב, יצא לתימן לפני כ-30 שנה בשליחות המוסד והסוכנות היהודית. במשך ימים ולילות הוא הסתובב בערים הגדולות והגיע אל הכפרים הנידחים. במסגרת המבצע המורכב, הוא הצליח לחלץ את רובם הגדול של כ-3,800 היהודים שנותרו במדינה ולהביאם לישראל.

"הם התחילו לבכות מהתרגשות"

הסיפור של ירימי מתחיל בפגישה שהתקיימה במנהטן לפני כ-30 שנה. "לפניי ישב מולי סוכן מוסד, שהודיע כי בכוונת הארגון לשלוח אותי אל תימן בכדי לחלץ את היהודים האחרונים שמתגוררים בה", הוא מספר. "באותם ימים המצב הבטחוני של תימן היה רגיש ומורכב, אבל מכיוון שאני אזרח ארה"ב ודובר ערבית – נבחרתי על ידם למשימה".

לאחר סדרה של פגישות עם בכיר במוסד וגורמים במשרד הביטחון, מונה ירימי על ידי הסוכנות היהודית לתפקיד קצין מבצע החילוץ של יהודי תימן. "כשאתה נכנס למדינה ערבית, ללא טלפון וללא שום אמצעי שמקשר בינך לבין אלו ששלחו אותך, אף אחד לא אומר לך מה לעשות. אין לך איך לקבל הוראות, ועליך לעשות את הכול לבד", הוא מתאר. "בניתי לעצמי תוכנית בשיתוף פעולה עם השגרירות האמריקנית המקומית, והתחלתי להסתובב ברחבי תימן במקומות בהם התגוררו היהודים".

ירימי ברחובות תימן

ספר לנו על המפגש הראשון שלך עם היהודים הראשונים שפגשת.

"עם היהודים הראשונים נפגשתי בעיר ריידה. הם קיבלו אותי בסקרנות גדולה, וכשהבינו את מטרת בואי – התחילו לבכות מהתרגשות. אגב, מספר חודשים קודם לכן הגיעו אליהם יהודים חסידים מניו יורק שניסו לשכנע אותם להגר לארה"ב – אבל הם סירבו. בסיום המפגש אמרתי להם: 'אתם חייבים להודיע לי כעת אם אתם מעוניינים לעלות ארצה או לא, כי אם לא תצאו עכשיו – לא תצאו לעולם'. חשבתי שכל התהליך של חילוץ היהודים ייקח לא יותר מחצי שנה, אבל בפועל הוא לקח לי כמעט שבע שנים".

למה כל כך הרבה זמן?

"מכמה סיבות", הוא מסביר. "אין ספק שהיה להם רצון גדול מאוד לעלות ארצה, אבל היו להם קשיים כלכליים וממשלתיים. הממשל לא העניק לי חופש פעולה מלא, וכפי שאמרתי היה עליי להחליט בעצמי איך וכיצד לפעול – ללא כל סיוע מהמוסד או מהסוכנות, שנתנו לי גיבוי רק מהבחינה הכלכלית והביטחונית. הבנתי שהדרך הטובה ביותר להצליח במשימה היא ליצור קשרי ידידות עם הממשל. לצורך כך התיידדתי עם שיח'ים מקומיים, ובעקבותיהם הגעתי עד השרים הבכירים ביותר בממשלה".

"הצגתי את עצמי כאיש עסקים שביכולתו למנף את הכלכלה של תימן", מגלה ירימי. "באותם ימים הכלכלה סבלה מאינפלציה, ואני ניצלתי את המצב וביקשתי משר החוץ עאבד אל-כרים אל-איריאני לתת לי משימה ולנסות אותי. הוא אמר לי: 'תפאדל, בוא נראה אותך מייבא אלינו מאה משאיות כדי שיהיה לנו איך לשנע סחורה מנמל עדן לרחבי המדינה'.

"כמה ימים לאחר מכן נפגשתי עם נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח, בתיווכו של שר החוץ. הוא היה דמות נערצת ובעלת שליטה בלעדית על המסחר במדינה, ולכן רבים פחדו להיפגש אתו. הדבר הראשון שאמרתי לו בפגישה היה: 'לא באתי לסייע לך אישית, באתי לסייע לתימן'. כאחד שרגיל לכך שכולם משתחווים לו ומתחנפים אליו, הוא התרשם מהאומץ שלי. זה גרם לו לקום, לחבק אותי, ולקשר אותי מיידית עם חברות מסחריות".

לאחר חודשים ארוכים של עבודה מאומצת, קישר ירימי בין שר החוץ התימני לבין חברה מסחרית גדולה בניו יורק, באמצעותה ייבא מירדן לתימן למעלה ממאה משאיות דרך ערי הנמל אל-חודיידה ועדן. "ייצוא וייבוא אוניות מרחבי אירופה אל מדינות ערב היה מתואם כמובן עם הממשל בארה"ב, ולכן היה עליי לקשר בין כל הגורמים הרלוונטיים כדי שהמבצע יעבור בהצלחה. אגב, השתדלתי שהחברות עמן יצרתי קשר יהיו בבעלות יהודית".

"ראש הממשלה גילה לי את הסוד שלו"

ירימי המשיך להתברג בצמרת השלטון התימנית. הוא יצר קשרים טובים עם שר החוץ אל-איריאני, שהתמנה בינתיים לתפקיד ראש הממשלה. באחד הימים הגיע ירימי ליהודי בודד שהתגורר בקצה תימן במטרה לשכנעו לעלות לישראל, אולם היהודי הודיע לו כי ברשותו ספר תורה עתיק וכי אינו מתכוון לעלות בלעדיו. "ניגשתי לראש הממשלה וביקשתי בשבילו אישור לצאת עם ספר התורה", מספר ירימי. "ברגע הראשון הוא כמובן סירב, אבל איימתי עליו כי במידה ולא יסייע לי – אני אגלה את הסוד שיש בינינו. באותו רגע הוא הנפיק אישור יציאה מיוחד יחד עם ספר התורה".

עם ראש ממשלת תימן, עאבד אל-איריאני

איזה סוד היה ביניכם?

"זה סוד שהיה אסור לי לחשוף אותו, אבל כעת אפשר לספר מכיוון שראש הממשלה כבר מת. זה קרה באחת הפעמים בהן נכנסתי למשרדי הממשלה, כשלפתע אנשי האבטחה הודיעו לי: "ראש הממשלה מעוניין לשוחח איתך". נכנסתי אליו למשרד בסקרנות, והוא אמר לי כך, במילים אלו: 'תבוא אליי הביתה בלילה, יש לי סוד לספר לך'.

"מאוחר בלילה, קרוב לחצות, הגעתי בחשאי אל ביתו. ראש הממשלה הושיב אותי לצידו ואמר לי שהוא מרגיש חופשי לדבר איתי, וכי הוא מבקש ממני שלא להיות מופתע ממה שיאמר לי כעת. הוא הגיש לי מכתב סגור בתוך מעטפה רשמית, ואמר לי: 'אני מבקש ממך שאת המכתב הזה תעביר לרב עובדיה יעבץ – הרב של קריית עקרון'.

"זה היה רגע של הלם מבחינתי", מתאר ירימי. "ראש הממשלה היה מוסלמי אדוק, ומה גם שלמדינת תימן מעולם לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. להיפך, תימן של אותם ימים ניהלה קשרים מסחריים עם סוריה של חאפז אל-אסד ועיראק של סדאם חוסיין. מה שהתברר לי לאחר מכן הפתיע אותי עוד יותר. ראש הממשלה ישב איתי אל תוך הלילה וסיפר לי, כי בילדותו הוא גדל יחד עם הרב עובדיה יעבץ. הוא תיאר כיצד הם שיחקו יחד בשכונה, אולם תוך כדי המשחק חברו היהודי היה מתגנב אל בית הכנסת כדי ללמוד תורה, והוא היה הולך ולומד יחד עמו.

ירימי בתימן

"ראש הממשלה הוסיף וסיפר לי כי בשנים האחרונות הוא לא מפסיק לחלום על 'מורי עובדיה', וכי הוא מעוניין מאוד להיפגש עמו. כשהגעתי לקריית עקרון, הדבר הראשון שעשיתי היה כמובן ללכת אל ביתו של הרב יעבץ. הגשתי לו את המכתב, והרב הסתגר לבדו בחדר וקרא אותו. לאחר מכן הוא כתב מכתב תשובה וביקש ממני להעביר אותו לראש הממשלה".

ההתכתבות בין ראש ממשלת תימן לבין רב העיר נמשכה, לדברי ירימי, כארבע שנים. "באחד המכתבים האחרונים הזמין אותו ראש הממשלה לביקור בתימן. הרב יעבץ ענה לו: 'יצאתי ממצרים, ולא אחזור אליה לעולם'. מאז הקשר ביניהם הלך והתמעט".

"לא פחדתי"

עבודתו של ירימי מטעם משרד הביטחון והסוכנות היהודית הסתיימה רשמית בסוף שנות התשעים, כאשר מתוך 3,800 יהודים שנותרו בתימן לאחר העלייה הגדולה במבצע "מרבד הקסמים" הוא חילץ למעלה מ-3,700 לישראל דרך אירופה. למעשה, הוא המשיך לנהל עסקים יחד עם אנשי עסקים מקומיים, ושמר על קשרים עם בכירי הממשל. "הייתי מגיע לחתונות של בכירי הממשלה ושיח'ים גדולים ביחד עם אנשי עסקים אחרים", הוא מספר.

לדברי ירימי, כיום לא נותרו יהודים בתימן. "את שלוש המשפחות האחרונות חילצתי לפני כשנתיים. מבצע החילוץ שלהם היה מורכב וקשה בהרבה, בעקבות שלטון הטרור האסלאמיסטי של המורדים החות'ים. אבל יצרנו קשרים עם נשיא איחוד האמירויות, והצלחנו להביא אותם לאבו דאבי".

אחת מהמשפחות היהודיות שחולצו לישראל

בכל אותם ימים ולילות בהם הסתובבת לבד בתימן, לא פחדת?

"להיפך", הוא אומר, "הייתה לי התלהבות מאוד גדולה. קח בחשבון שהייתי מאוד זהיר. בכל מקום בו שהיתי, למדתי קודם לכן את דרכי הגישה והמילוט ממנו למקרה חירום, כולל מקומות מסתור בהם אוכל להתחבא. בנוסף, היה לי גיבוי פנימי מצד המשטר בתימן, בראשם ראש הממשלה ושרים בכירים, כך שיכולתי להסתובב בחופשיות ובלי לפחד. משרד החוץ התימני נתן לי אישור מיוחד, שהקנה לי גישה לכל מקום במדינה, מבלי שכוחות המשטר יוכלו לעצור אותי".

במסגרת מסעותיו בתימן הגיע ירימי אל קברו של המשורר הנודע הצדיק רבי שלום שבזי זיע"א, ובכך היה ליהודי האחרון שביקר בציון הקדוש. הוא צילם את המקום, הפיץ ופרסם את התיעודים, וריגש את בני העדה התימנית בארץ ובעולם. בהמשך הוא אף הצליח להכניס את אחותו ושניים מידידיו לביקור מיוחד בתימן, כאות הוקרה על פועלו למען המדינה. "זה היה אישור חריג במיוחד, להכניס שלושה ישראליים לתימן", הוא מספר. "שר הביטחון קיבל את אחותי באופן אישי ושהה לצידה בכל ימי הביקור".

"תגלית היסטורית"

לסיום, חושף ירימי בפנינו תגלית מפתיעה במיוחד מהחודשים האחרונים. "היא קשורה לפרשיית רכושם הגנוב של עולי תימן", הוא אומר ופותח את אחת הפרשיות הכואבות ביותר של יהודי תימן, פרשיה שנידונה עד היום בוועדת כהן-קדמי. "כאשר יהודי תימן עלו ארצה, נגנבו מרבים מהם תכשיטים יקרי ערך. אני מצאתי אותם עכשיו".

איפה מצאת אותם?

"אני עדיין לא יכול להגיד. בעוד מספר חודשים אחזור לארה"ב ואגמור את המחקר שלי בנושא, ואולי אז אוכל לדבר על כך".

אתה מתכוון להחזיר אותם למשפחות?

"בוודאי, אבל זהו תהליך ארוך שיצטרך לעבור דרך בית המשפט הפדרלי בארה"ב. למעשה, בגלל שעברו לא מעט שנים – יהיה קשה למצוא את הבעלים כדי להחזיר להם את הרכוש. במידה ולא יימצאו יורשים, אבקש להציג את התכשיטים הללו במוזיאונים של יהדות תימן בישראל ובכך להנציח את האמת הכואבת".